אקטיביזם

<p>אישווה רוצה להודות לרחלי רוטנר על האומץ לחשוף את הפרשה ולאור שוקרון שנחשפה בעקבותיה. ברור לכל אישה שחושפת דברים כאלה, שישמיצו אותה ולכן רצינו ללקט את התגובות המועדפות עלינו מקרב התומכים שמתייצבים לצידכן במאה אחוז! נתחיל עם עדי קיסר המלכה- שווה לעקוב אחריה! על זה נאמר- אם אין לך משהו טוב להגיד&#8230; 2. נתנאל אזולאי&#8211; [&hellip;]</p>

<p>יש גרף מדליק כזה שמראה את כמות הצפיות של הבלוג זה נראה קצת כמו מוניטור שמנטר את קצב היצירה שלי או יותר נכון את הקצב שבו הכתיבה שלי נגעה באחרים וזה מדהים היכולת הזאת לכתוב משהו ושזה יגיע למאות ואלפים בלי להתאמץ פשוט כי היה שם משהו מדויק משהו שנוגע משהו שנתן ערך מוסף לקוראת [&hellip;]</p>

<p>ביולי האחרון תבעתי את ביטוח לאומי הם סרבו להכיר בכסף שהרווחתי בתור שכירה וחישבו את השכר שלי רק כעצמאית (שהוא נמוך משמעותית). אני מורת דרך במקצועי, בקיץ לפני הלידה עבדתי בטירוף, עשיתי תגלית אחרי תגלית, טיפסתי את המצדה 5 פעמים בזריחה, פעמיים דרך שביל הנחש (אבל מי סופרת). לא ידעתי מה אני אעשה אחרי הלידה [&hellip;]</p>

<p>אתמול בערב חזרתי מהירקן עמדתי ליד האוטו וניסיתי להנדס את הארגז לתוך המכונית ואז ראיתי אותה אישה זקנה קטנטונת שהולכת עם עגלת תינוקות ישנה עם מטפחת לראשה שקשורה מקדימה כל כך הזכירה לי את סבתא שלי ז&quot;ל היא חיטטה בזבל חיפשה בקבוקים והלב שלי נקרע. הוצאתי שקית ומילאתי אותה בכל טוב ונתתי לה. קוראים לה [&hellip;]</p>

<p>יותר מהכל אני מפחדת מאלימות ואלימות מבחינתי זאת כמעט כל התנהגות שמבזה, מכאיבה או משפילה אדם אחר אני לא חוויתי כמעט אלימות בחיי וכשחוויתי קפאתי מולה זה היה כל כך שונה מהמציאות שלי שלא יכולתי לתפקד מול זה בין אם זה גבר שהניח עלי יד ללא הסכמה (באוטובוס) או נערים שהתחילו מכות מחוץ לבר או [&hellip;]</p>

<p>הכרתי את שירה (שם בדוי) לפני שנים, שירה היא אחת הנשים הטובות ביותר שאני מכירה. יש לה לב זהב, היא תבכה רק מהמחשבה על זה שיש ילד סובל אי שם, היא תסתובב בשוק הומה אדם ותציע לעוברי אורח מהתמרים שקנתה. היא רגישה בטירוף ואכפת לה, היא טבעונית מגיל צעיר ולא קונה דברים שיש בהם ניצול כלשהוא [&hellip;]</p>

<p>אני מאוהבת באוואטר שלי בדמות הוירטואלית הזאת שיכולה להיות מי שתרצה שהתמונות שלה תמיד יפות ושמחות שיכולה לשתף באופן אמיץ שהפוסטים שמשתפת ברחבי הרשת מקבלים תהודה של עשרות אלפי אנשים כל כך כיף להיות וירטואלית לשתף מחשבות, הגיגים, רעיונות ושעל בסיס זה ישפטו אותך כל כך יותר קשה לחיות על פיהם להקשיב לעצות של עצמך [&hellip;]</p>

<p>ב2013 יצאתי לאסטנבול לסמינר נשים ישראלי-פלסטיני. היינו כ-30 נשים, חצי פלסטיניות וחצי ישראליות ובמשך 5 ימים רק דיברנו. אלו היו הימים מהקשים בחיי. כל כך קשה להיות בחלל זהה עם נשים מנרטיבים הפוכים-מתנגשים. כל כך קשה להכיל את הכאב שנגרם להן בגלל הקיום שלנו. באותם ימים הבנתי כמה מורכב הסכסוך באמת, כמה הוא בראש ובראשונה אצלנו, [&hellip;]</p>

<p>את מכירה את זה שמישהו אומר לך משהו לא נעים וזה כמו חץ מורעל שפוגע לך בלב ומתפשט? והכאב מורגש פיזית הבטן מתכווצת הלב דופק אולי בפרידה רומנטית או וויכוח בעבודה זה לא משנה איפה או איך המילים האלה נחרטות וכל כמה זמן נזכרים בכאב שהתלווה אליהן. אז אני הייתי רוצה לאחל לעצמי לשנה הקרובה [&hellip;]</p>

<p>תנו לילדים לרעוב בחג אם הם רעבים בכל יתר השנה מה הביג דיל שיהיו רעבים עוד יום! אנחנו מתחזקים חברה קפיטליסטית דורסנית שבה החזק חי בכיף והחלש נלחם מדי יום כל מפעל ההאכלה בחגים מקומם אותי! איפה כל אותם עשרות אלפי אנשים מדהימים כשצריך אותם באמת? כשצריך לצאת לרחובות ולמחות על מצב הרווחה על כך שיש [&hellip;]</p>

<p>אני ערבייה פלסטינית מוסלמית אני לסבית טרנסג'נדרית ביסקסואלית אני מזרחית אשכנזייה אתיופית רוסייה אני אימא של ילדה בת שנה וחצי ויש ילד בן שנה וחצי שהלך לישון אתמול בלילה ולא יקום עוד השנאה שלכם היא שנאה לעצמכם מי שרוצח הומואים כנראה חובב גברים ששונא את עצמו ומי שרוצח פלסטינים כנראה פלסטיני ששונא את עצמו אנחנו [&hellip;]</p>

<p>מודה ומתוודה אני לא חובבת שופינג גדולה גם קניות בסופר זה לא ממש הקאפ אוף טי שלי אבל בלית ברירה יש אילוצים ומגיעים גם לשם. רגע לפני שבת המלכה מגיעות הקניות לשבת ובתור שונאת קניות הקניות האחרונות היו לי ממש כיפיות בגלל שפרשיית הגולדסטאר האחרונה חידדה לי נקודה חשובה (ותודה לחברת הפרסום הסליזית שלהם על [&hellip;]</p>

<p>בשירות הצבאי שלי הייתי מש&quot;קית ת&quot;ש. אני זוכרת את הפליאה שלי מאנשים. איך יכול להיות שמשפחה קשת יום יכולה להגדיל את ההכנסה החודשית אם רק תביא מסמכים, לא מביאה? איך יכול להיות שאני צריכה לרדוף אחריהם? זה לא הגיוני הרי. הם בסך הכל צריכים להביא מסמכים, למלא את הטופס והופ הם מקבלים כסף, אז מה [&hellip;]</p>

<p>בסוף שבוע נסעתי ל'לה אינדיגה, פסטיבל האישה הפראית', בהחלטה ספונטנית. פגשתי חברות בהשתלמות, הנושא עלה והחלטנו ללכת יחד לפסטיבל. השארתי את הקטנה עם אבא שלה ויצאנו לרואד טריפ נשי מטורף. 4 חברות משכבר הימים ותינוקת ומילאנו רכב עד אפס מקום. אז איך היה? גדוש! לקט רגעים ותובנות שהייתי שמחה לזכור: 1. ריפוי אמיתי ממכשפה מודרנית יום לפני הפסטיבל [&hellip;]</p>

<p>שלט חוצות ענק שנתקלתי בו בדרך הביתה שמפרסם חברת בירות (שאני לא אנקוב בשמה) שלט שנתקלות בו נשים וילדות גברים וילדים מסר שמגעיל עד כמה הוא לגיטימי עד כמה רוב מי שעובר על פניו מקבל אותו כעובדה. &quot;ברוך שלא עשני אישה&quot; עוד משפט שנאמר מדי בוקר על ידי גברים רבים מדי במחוזותינו עוד משהו שנתפס [&hellip;]</p>

<p>נתחיל מהסוף כולם טועים כולם צודקים ו&quot;מהמקום שבו אנו צודקים לא יצמחו לעולם פרחים באביב&quot;. (שיר של יהודה עמיחי שלמדתי בבית הספר בספרות והוא לא פחות מיצירת מופת- לשם הדיון 'התרבותי' קריאה מומלצת!) בחודש שעבר הלכתי עם הקטנה לגן ילדים ליד הבית בשעות אחר הצהריים היו שם עוד שתי אימהות עם ילדים קטנים ושני בנים בגילאי בר [&hellip;]</p>

<p>המהפכה המגדרית לא יכולה לבוא רק מצד נשים. יותר מדי פעמים אני שמה לב כמה אנחנו מדברות בקודים שלנו מפרסמות על אנסים וסוטים, על טוקבקיסטים שוביניסטים, על צרכני פורנו וזנות אנחנו נותנות לזה הרבה זמן מסך משכנעות את המשוכנעות משוכנעות שאנחנו משכנעות אבל הם לא מבינים הם לא מסוגלים להבין זה כמעט לא נגיש עבורם. [&hellip;]</p>

<p>ב-14/2/15 ארגנתי את אירוע מיליארד נשים מתעוררות (VDAY) בסינקופה בר בחיפה. מדובר בהתארגנות גלובלית, אותה התחילה איב אנסלר (מחברת המונולוגים מהואגינה), במטרה להוציא מיליארד נשים וגברים מהבית כדי לנקוט עמדה נגד אלימות כלפי נשים. בהנחה שיש מיליארד נשים שנפגעות מאלימות ברחבי העולם (אחת משלוש לפי הסטטיסטיקה), להביא אותה כמות של א-נשים לנקוט עמדה יכול להביא לנקודת המפנה [&hellip;]</p>

<p>בקורס קצינים הבנתי מה זה נוהל אדמה בוערת, הבנתי גם את ההגיון. המ&quot;פ שלי ניסח את זה יפה, כשאתם הולכים לפגוש את הנשיא ואתם מאחרים, אתם תרוצו, לכן גם כשאתם מאחרים לאנשים- תרוצו. טוב להרגיש תחושת דחיפות בריאה. התחושה הזאת מלווה אותי בעשייה חברתית ובהשקפה שלי על החיים: אין זמן- אם לא נעשה, אף אחד [&hellip;]</p>

<p>בשבוע שעבר ראיתי את הכתבה על מקבלות הצל&quot;שים וחשכו עיני. 4 מקבלות צל&quot;שים נשים, אך לשתיים מהן נכתב בתעודת ההערכה שהן לא איבדו את עשתונותיהן!?! ממתי מעריכים א-נשים שלא איבדו עשתונות? מפה לשם, כתבתי טור דעה שהתפרסם בNRG בכותרת צל&quot;ש לחיילות ש&quot;לא איבדו עשתונות&quot;- ניסוח מקטין ומזלזל והופעתי בדף הראשי! &nbsp; מה שהמחיש לי שקלעתי בול, היו [&hellip;]</p>