סולידריות

<p>שתי נשים נרצחו השבוע. שתי אימהות. עליזה שפק ז&quot;ל דיווחה למשטרה על אלימות מצד הפרוד שלה, אך זה לא עזר לה לשרוד. אנגווץ וואסה ז&quot;ל הייתה נשואה לשוטר, אימא לשלושה ביניהם בן חודשיים, הוא השתמש בנשק שלו כדי לרצוח אותה. אנגווץ היא ההרוגה העשרים ב2018 מרצח בתוך המשפחה. עוד אישה נפצעה בנתניה והיא עדיין במצב [&hellip;]</p>

<p>אני מודה, אני לא חובבת של טקסים הוליוודיים. הם לרוב דביקים, מזויפים, מלאי רגעים מבוימים ומהונדסים בהן גברים מגיעים בחליפות נוחות וסתמיות ונשים מדדות בעקבים חסרי פרופורציה, בשכבות איפור, תוספות שיער ותלבושות מוגזמות שלא נראות נוחות אפילו לא בישיבה. אז מיותר לציין שלא ידעתי בכלל שהטקס עומד להתקיים, זה לא עניין אותי כהוא זה. אתמול [&hellip;]</p>

<p>כנס אקטיביסטה שמיועד לפעילות חברתיות ברחבי הארץ בוטל לאחר שעלו חילוקי דעות קשים בצוות המארגן. לא לקחתי חלק בארגון הכנס, אך עקבתי ושמחתי על היוזמה המבורכת. אין לי מושג מה קרה בפועל, כל הכתוב מבוסס על מה שקראתי ברשת. בימים האחרונים פרסמו שתי אקטיביסטיות פלסטיניות טורי דעה בפוליטיקלי קוראת. איה זינאתי כתבה &quot;אנחנו לא באותה סירה- [&hellip;]</p>

<p>נירית שרון היא אמנית, משוררת ואקטיביסטית מוכרת ופעילה, היא  בת 62, נשואה באהבה גדולה ויש לה 3 בנים. היא השראה מדהימה לאקטיביזם שיש בו חיבור לנשיות, לרוחניות ולחיוביות, שזה שילוב נדיר ולכן היה לי חשוב לראיין אותה ולהבין איך היא עושה את זה. איך התחלת לפסל וליצור? ככשהייתי נערה יצרתי מכל הבא ליד, אבל לא היו יותר [&hellip;]</p>

<p>פוסט חשוב שתורגם מאנגלית על ידי שלהב מאיו, מאת אנונימית: &quot;זאת האמת: החבר שלי לשעבר התעלל בי. היחס שלו אלי היה גרוע יותר ממה שכל מי שלא נכח שם אי פעם ידע. חלק מכן אולי יאמינו לי אם אספר. אבל שמעתי שוב ושוב את הסיבות הנפוצות לפקפק בקורבנות &#8212; ואני הפסקתי לספור כמה מהן תקפות [&hellip;]</p>

<p>כולם עכשיו בחגיגות האולימפיאדה, לובה פיין שמה את הדברים בפרופורציות. קריאה חשובה: &quot;אתחיל מהסתייגות. מזה כמה ימים אני רואה את הרשת מוצפת בסרטוני מוטיבציה, ממים מצחיקים, רגעי אושר וגאווה, סיפורי ספורטאיות מעוררות השראה ורואה היטב את החיובי שבעניין. אני גאה בירדן ג'רבי הנפלאה ושולחת אנרגיות חיוביות לנטע ריבקין ולכל שאר הספורטאיות העומדות להתחרות. יחד עם [&hellip;]</p>

<p>הקבוצה הגדולה ביותר של פמיניזם בארץ 'שיח פמיניסטי' (עם כמעט 18,000 משתתפות!) גועשת ורועשת מזה יותר מדי זמן כתוצאה משני נושאים אידאולוגיים חשובים: טבעונות- זכויות בעלי חיים פוליטיקה- זכויות לפלסטינים אחרי הרבה מדי שרשורים, תגובות לא נעימות והתערבויות הכרחיות של המנהלות, בנושאים הנפיצים האלה, היה לי חשוב להסביר מה הקשר מבחינתי. בצבא התחלתי בתור מש&quot;קית ת&quot;ש, לראשונה [&hellip;]</p>

<p>תראו את הסרט 'סופרג'יסטיות' על המאבק לזכות ההצבעה לנשים בבריטניה בתחילת המאה ה20. לא יאומן מה נשים עברו אז, כמה סבל והקרבה היה כרוך במאבק להשגת זכות אלמנטרית כמו הצבעה. מה שלא פחות מדהים הוא עד כמה הנשים האלה נשכחו. שמותיהן לא זכורים כמו מרטין לותר קינג או נלסון מנדלה. אולי כי לנשים יש נטייה [&hellip;]</p>

<p>נתקלתי ברעיון של יוזמת 'דבר אלינו' בכמה קבוצות פייסבוק שאני חברה בהן וחשבתי שזה מבריק! זה הרי לא ביג דיל, כולה יום אחד בשנה שכולנו, בחיי היומיום שלנו, ברדיו, באוניברסיטה, בבית הספר, בטלוויזיה, בפייסבוק נדבר בלשון נקבה. זה אקטיביזם וירטואלי במיטבו בעיני. כי מהפעולה הקטנה הזאת יכולה להתפתח מודעות לצורה שבה נשים חיות את חייהן 365 [&hellip;]</p>

<p>לפני כמה שבועות הייתי בהקרנה של הסרט &quot;גרשו את השטן בחזרה לגיהנום&quot; מטעם תנועת 'נשים עושות שלום'. הסרט מתאר את מאבקן הנחוש של נשות ליבריה להביא שלום לארצן. מול כנופיות ילדים-מסוממים-חמושים ושיכורי כוח, שאנסו, שחטו, בזזו, חיללו, והרסו את המדינה ואנשיה, הן התייצבו יחד, נשים נוצריות ומוסלמיות, כפריות ועירוניות, מכל המעמדות ונקטו עמדה ברורה להבאת השלום. [&hellip;]</p>

<p>נכתב בפברואר 2013, בהשראת ה VDAY, יום הווגינה=פות שיזמה איב אנסלר מחברת המחזה מונולוגים מהווגינה. ה VDAY חל ביום האהבה (14/2) וקורא לנשים וגברים לצאת לרחובות כדי להפסיק אלימות נגד נשים. בזמנו הייתי חלק מצוות ההפקה בארץ. היו אירועים מדהימים בכל רחבי הארץ והאירוע המרכזי התקיים ברחבת הסינמטק והיה מרגש ממש! העצוב הוא שכל מה שכתבתי אז, תקף עד עכשיו. [&hellip;]</p>

<p>ב2013 יצאתי לאסטנבול לסמינר נשים ישראלי-פלסטיני. היינו כ-30 נשים, חצי פלסטיניות וחצי ישראליות ובמשך 5 ימים רק דיברנו. אלו היו הימים מהקשים בחיי. כל כך קשה להיות בחלל זהה עם נשים מנרטיבים הפוכים-מתנגשים. כל כך קשה להכיל את הכאב שנגרם להן בגלל הקיום שלנו. באותם ימים הבנתי כמה מורכב הסכסוך באמת, כמה הוא בראש ובראשונה אצלנו, [&hellip;]</p>

<p>תנו לילדים לרעוב בחג אם הם רעבים בכל יתר השנה מה הביג דיל שיהיו רעבים עוד יום! אנחנו מתחזקים חברה קפיטליסטית דורסנית שבה החזק חי בכיף והחלש נלחם מדי יום כל מפעל ההאכלה בחגים מקומם אותי! איפה כל אותם עשרות אלפי אנשים מדהימים כשצריך אותם באמת? כשצריך לצאת לרחובות ולמחות על מצב הרווחה על כך שיש [&hellip;]</p>

<p>אני ערבייה פלסטינית מוסלמית אני לסבית טרנסג'נדרית ביסקסואלית אני מזרחית אשכנזייה אתיופית רוסייה אני אימא של ילדה בת שנה וחצי ויש ילד בן שנה וחצי שהלך לישון אתמול בלילה ולא יקום עוד השנאה שלכם היא שנאה לעצמכם מי שרוצח הומואים כנראה חובב גברים ששונא את עצמו ומי שרוצח פלסטינים כנראה פלסטיני ששונא את עצמו אנחנו [&hellip;]</p>