נשים

<p>לגמרי מייאש להגיע שוב לקלפי אחרי שנבחרי הציבור הפרו הבטחות. ריכזתי כאן הסבר על שלוש יוזמות שיוכלו לסייע לך להחליט מה להצביע, פירטתי לגבי הבחירה שלי והסבר על הצבעה אסטרטגית.</p>

<p>איזו תקופה מוזרה, הא? לחגוג את חג החירות כלואות בבית. לא לראות את המשפחה. הימים ימי קורונה, לחץ כלכלי, לחץ משפחתי, לחץ פוליטי, בעיקר מלא לחץ. חשבתי בשבוע האחרון מה אני יכולה להציע? בחלקת האלוהימא הקטנה שלי. איך אני יכולה לשפר את מצב הרוח? איך אני יכולה לתמוך בנשים בתקופה הזאת? ואז חשבתי על משפטי [&hellip;]</p>

<p>אני רוצה לכתוב פוסט על סדרות נטפליקס שוות כבר תקופה ארוכה, אין כמו איזה משבר עולמי ומגיפה שמכריחה אותך להישאר בבית בשביל בעיטה בישבן לדחיינות 🙂 כי כשיש קורונה, כדאי לדאוג לבינג' טוב ואסקפיסטי של כמה שעות. אז מה יהיה לנו פה? אני שונאת מתח. יש מזה מספיק. אימה לא מדברת אלי בכלל. ובתכלס כשאני [&hellip;]</p>

<p>&quot;אנחנו הנכדות של המכשפות שלא הצלחתם לשרוף&quot; טיש תאוור במשך רוב ההיסטוריה נשים חזקות היו מפחידות את המוסדות המוכרים, הדת, המלך, הפאטריארכיה. בתקופות שפל היסטוריות נשים גם נשרפו בעודן בחיים בשל ההאשמה הנוראית הזאת &#8211; כישוף. אבל מה זה כישוף? עוצמה. חיבור לעצמי. אמונה בכוחות שלי וביכולת שלי לשנות את המציאות וליצור משהו אחר. אני [&hellip;]</p>

<p>עוד שנה עברה שנה שבה היו פה שתי מערכות בחירות שנה שבה לצערי יהיו פחות נשים בכנסת מבעבר ועדיין כשבאתי לסכם עלו לי שתי התמונות האלה כמקור להשראה, לתקווה ולעוצמה. באחת, גרטה טונברג, שאם לא שמעת עליה עדיין אני אהיה מאוד מופתעת. גרטה היא בת 16 והיא הדבר הכי קרוב לנביאה מודרנית שיש. ונביאת זעם. [&hellip;]</p>

<p>&quot;כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה בָנִים דִּבְּרָה תּוֹרָה&#8230;&quot; &quot;מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻעַ וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה וְרַבְּי עֲקִיבָא וְרַבִּי טַרְפוֹן שֶהָיוּ מְסֻבִּין בִּבְנֵי בְרַק&#8230;&quot; &quot;לְמִי שֶׁעָשָׂה לַאֲבוֹתֵינוּ וְלָנוּ&quot; ליל הסדר &#8211; מה נשתנה בעצם? גברים שמספרים סיפורי גבורה של גברים, מאב לבנו והאם והבת נשכחות, נוכחות כרואות ואינן נראות ואינן מדוברות או מסופרות. והרי שום דבר מהסיפורים [&hellip;]</p>

<p>שתי נשים נרצחו השבוע. שתי אימהות. עליזה שפק ז&quot;ל דיווחה למשטרה על אלימות מצד הפרוד שלה, אך זה לא עזר לה לשרוד. אנגווץ וואסה ז&quot;ל הייתה נשואה לשוטר, אימא לשלושה ביניהם בן חודשיים, הוא השתמש בנשק שלו כדי לרצוח אותה. אנגווץ היא ההרוגה העשרים ב2018 מרצח בתוך המשפחה. עוד אישה נפצעה בנתניה והיא עדיין במצב [&hellip;]</p>

<p>קראתי את הטקסט הזה וביקשתי רשות מאנונימית לפרסם אותו כי זו בעיה שקופה. טאבו. לא מדובר. קנאה בין נשים בתוך המשפחה. כשאמא מקנאה בבנות שלה. כשהאחיות מקנאות אחת בשנייה. ומה ההשלכות ארוכות הטווח של זה? האם אפשר לטפל בזה? מה המסר שעובר לילדה שמקנאות בה? העדות הזאת חשובה כי היא מתמללת את החוויה האישית של [&hellip;]</p>

<p>קשה לי מאוד עם משחקי האשמות. מי אשם? מי התחיל? למי להפנות את האצבע? את מי לשנוא? מי האויב שלי? בכל המעגלים האקטיביסטים יש לנו נטייה לעשות את זה. טבעונים רבים יחושו בוז כלפי אוכלי בשר. יזלזלו בהם. יראו בהם כרוצחים ואף יכנו אותם ככה. שמאלנים מתייחסים בעליונות כלפי ימנים הם הלוא פרימיטיביים, שבוחרים כפי [&hellip;]</p>

<p>קוראים לי ערבה ואני מכורה. התמכרות קשה לרשתות חברתיות. גוללת את עצמי לדעת ימים ולילות. עוד פוסט. עוד לייק. עוד תגובה. עוד קבוצה.  עוד דיון. עוד תמונה. פילטרים בכל מקום. של מציאות בהפרעה. ורק לחשוב על גמילה עושה אותי חולה. וזה גם מקור פרנסה והשפעה ורובכם לא הייתם מכירים אותי אילולא המילה הכתובה. ומקור העוצמה [&hellip;]</p>

<p>הכרתי את איימי גלעדי בסמינר לעסקים עם מנטורים מכל העולם שהתקיים במרץ האחרון. היא משוויץ, נשואה לישראלי, גרה בהרים ומובילה בתחום המיניות והזוגיות בשוויץ. כשהכרנו, חשבתי לעצמי שהייתי ממש שמחה להיות כמוה עוד כמה חודשים. התחברנו ישר. כשהיא סיפרה לי שהיא מגיעה לבקר בארץ ביקשתי ממנה שתעביר פה סדנה. לשמחתי הרבה היא הסכימה וביום רביעי [&hellip;]</p>

<p>הכל התחיל לגמרי במקרה. אני מורת דרך במקצועי ונקבע לי מסלול שלא הדרכתי בו כמה שנים ורציתי לוודא שאני יודעת את הדרך. כך יצא שהייתי צריכה לעשות סיור הכנה בתקופה ממש עמוסה. בלית ברירה החלטתי לקום בזריחה ולעשות את המסלול. גירדתי את עצמי בקושי רב מהמיטה, נעלתי נעליים בחוסר חשק והרגשתי די קורבן ממורמר של [&hellip;]</p>

<p>המדריך לתעופה עצמית ? מאת גל ליבר &#8211; קריאה והפנמה חובה &quot;מוקדש לכל חברותי ובמיוחד לאחת &#8212;&#8212;&#8212;&#8212;&#8212;&#8212;&#8212;&#8212;&#8212;&#8212;&#8212;&#8212;&#8212;- מה חסר לך? את יפה, חכמה, מעניינת וכיפית. החברות שלך רואות את זה, הילדים שלך רואים את זה, בן/בת הזוג שלך רואה את זה, אבל את. את מבקרת את עצמך ללא רחם, רואה את הפגמים, את הטעויות, את הכישלונות. לפעמים [&hellip;]</p>

<p>כשהייתי בצבא קיבלתי צ'ופר ללכת בתור קצינה ללוות תגלית מארה&quot;ב. האמת לא ידעתי הרבה על הפרויקט (השנה הייתה 2007 בכל זאת). הסטיגמה שהייתה לתגלית הוא להזדמנות לסטוצים עם תיירות ותיירים ובילוי על חשבון הצבא. היה לי חבר באותה תקופה וזה ממש לא עניין אותי, אבל הייתי זקוקה לחופש הזה והבריחה מהמסגרת המלחיצה וקפצתי על המציאה. [&hellip;]</p>

<p>השעה עוד מעט אחת בלילה ואני אחרי בינג' של 3 פרקים מהסדרה ההו כה משובחת 'גרייס ופרנקי'. אני אוטוטו מסיימת את הסדרה, אבל רגע לפני חשבתי שאני צריכה לספר לכן למה אני חושבת שהיא כל כך מהפכנית. קצת רקע למי שלא מכירה, גרייס ופרנקי היא סדרה מקורית של נטפליקס שיצאה ב2015 מככבות בה שתי נשים [&hellip;]</p>

<p>שבוע הספר עבר אמנם. אבל עדיין אני רוצה להמליץ על ספרים ששינו את החיים שלי ושאני בטוחה שיכולים לעשות המון בשבילכן. עדיף מאוחר מלעולם לא וככל הנראה תוכלו למצוא אותם די בזול במיזם החברתי המקסים 'סיפור חוזר' שבו יש גם רווח סביבתי &#8211; יד שנייה וגם רווח חברתי כי הוא מופעל על ידי אנשים המתמודדים [&hellip;]</p>

<p>אנחנו מנסים להיכנס להריון כבר כמה שנים. בחודשים האחרונים הגענו למרפאת פוריות ונעזרים ברפואה המערבית כדי להביא עוד ילד.ה לעולם. למדתי המון בחודשים האלה, על מה שעוברות אינספור נשים עם בעיות פוריות. פניתי לקבוצת 'טיפולי פוריות &#8211; תמיכה עד להצלחה' כדי לעזור לי במחקר ולהבין מכמה שיותר נשים מה הכי כואב בתהליך הזה. ריכזתי פה [&hellip;]</p>

<p>כסף זה משאב חיים חשוב בימינו ולרובנו המוחלט יש קשיים מולו. לכן אני כל כך שמחה לארח את אורה אריאל, כותבת הבלוג 'האופטימית' העוסק בתחום הפיננסי ומשקיעה כיום במגוון דרכים כאשר המטרה האולטימטיבית היא להגיע לעצמאות כלכלית ולעבוד רק מתוך רצון, לא צורך. מטרתה להנגיש ידע פיננסי אובייקטיבי לציבור הרחב על מנת לשנות את המציאות הכלכלית בישראל. [&hellip;]</p>

<p>לא הרבה יודעות את זה (פשוט כי לא הרבה קוראות את האודות:), אבל קראתי לבלוג שלי אישווה, כי הרגשתי לא שווה. כי הקולות בראש שלי סיפרו לי שאני לא אצליח להתמיד ומי אני בכלל שאני אפתח בלוג ומי יקרא אותו. היה רגע מכונן שבו עצרתי ואמרתי לעצמי, חלאס. אני אישה שווה. יש לי מה להגיד. [&hellip;]</p>

<p>אז האיש שלי ואני מנסים בשלוש+ שנים האחרונות להביא עוד ילד.ה לעולם, אחות לילדה המהממת שכבר יש לנו. היא בת 4. היא הגיעה אחרי שנתיים של ניסיונות והפלה באמצע, אבל בלי שום התערבות רפואית. כשהיא הייתה בת שנה חשבנו שנתחיל לנסות וכשזה יקרה, זה יקרה. אחרי שנה חשבנו לנו שאם זה לא קרה עד כה, [&hellip;]</p>