כל הפוסטים

<p>אפשר להרגיש בדידות גם כשהאיש שאת אוהבת מחבק אותך בלילה אפשר להרגיש בדידות גם כשאת מוקפת חברים ששרים לך 'יום הולדת שמח' אפשר להרגיש בדידות גם במשרה הנחשקת מכולם אפשר להרגיש בדידות גם כשאת מטיילת בעולם אפשר להרגיש בדידות גם כשאת מקבלת אלפי לייקים אפשר להרגיש בדידות גם כשזה הכי לא מתאים אפשר להרגיש חיבור [&hellip;]</p>

<p>את בת שלוש היום קמת בבוקר שמחה לגלות ממתקים שאבא קנה לך ליד המיטה לגן הגעת בשמחה וישר רצת לשחק עם חברים את רצה כמעט לכל מקום כל הזמן ברגליים יחפות אם אפשר. הלכנו לבריכה היום את דגיגה קטנה שלווה ושמחה במים העוטפים אותך צוללת, שוחה, עושה גילגולים במים, קופצת להסתכל ולהשתאות. אני רוצה להזכיר [&hellip;]</p>

<p>להרגיש מכוערת ככה הרגשתי רוב חיי הבוגרים. ביסודי הייתי ילדה לא מקובלת שזה אוטומטית נותן תחושה פגומה אחרי זה כשעברתי בית ספר הייתי מאוד אהובה אבל בגיל 13 חבורה של ערסים בנסיעת אוטובוס הביתה התחילה לצחוק עלי 'מכוערת, קונפה' ושאר פנינים נכנסו חזק לתודעה משום מה, הדברים הרעים שאנשים אומרים נחקקים עמוק יותר מהדברים הטובים. [&hellip;]</p>

<p>לגמרי מייאש להגיע שוב לקלפי אחרי שנבחרי הציבור הפרו הבטחות. ריכזתי כאן הסבר על שלוש יוזמות שיוכלו לסייע לך להחליט מה להצביע, פירטתי לגבי הבחירה שלי והסבר על הצבעה אסטרטגית.</p>

<p>כבר שנים אני חולמת על תכנית כזאת. קצרה. פשוטה. מלאה בנשים עוצמתיות ומשימות שנועדו לגרום לנו לזוז מאיזור הנוחות, להעז לחלום ולהגשים, לחגוג את היותנו נשים בעולם הזה ולהוביל שינוי ביחד. 2020 הייתה שנה של המון שינויים. דברים שנראו בלתי אפשריים קרו בקלות ובמהירות. שנה שבה ההגשמה של הרבה נשים עברה להולד. שנה שבה לרוב נשים [&hellip;]</p>

<p>מחר אלון מסיים חופשת לידה של 9 חודשים וחוזר לעבוד, רגע לסכם את התקופה שהיו בה רגעי שיא ושפל&#8230;תקופת הקורונה הזאת הביאה אותנו לזמן פריחה משפחתי מדהים, אבל זה קרה רק בגלל שהתגברנו על המשבר הזוגי הכי קשה שחווינו קצת לפני. חופשת לידה זוגית ומשבר זוגי כמה חשוב שנדבר על זה! כשגילינו על ההיריון אלון [&hellip;]</p>

<p>הוזמנת לקבוצה חדשה בפייסבוק שנקראת טרנספורמציה ושם הם הזמינו לשתף על 5 זרעים של טרנספורמציה ותובנה אחת. משתפת פה מה שכתבתי.  5 זרעים של טרנספורמציה ו5 תובנות 1. אני ילדה. ירושלמית. שלהי שנות התשעים המדממות בואכה שנות האלפיים. טרור. פיגועים. אוטובוסים מתפוצצים. אני כותבת יומנים על גבי יומנים ובכולם אני לא מבינה למה. איך יכול [&hellip;]</p>

<p>אם אתה כאן, כנראה שאתה גבר שווה. הכותרת הזאת לא מדברת להרבה גברים&#8230;. איזה כיף שאתה קיים 🙂 הכנתי את הרשימה הזאת כדי להקל על הגבר שלי, אבל גם כדי להקל על עצמי, כדי לתמלל הרבה דברים לא כתובים. הרשימה הזאת מיועדת לכל המגדרים ולכל מערכות היחסים. אבל מכיוון שאני במערכת יחסים עם גבר (מהמם), [&hellip;]</p>

<p>איזו תקופה מוזרה, הא? לחגוג את חג החירות כלואות בבית. לא לראות את המשפחה. הימים ימי קורונה, לחץ כלכלי, לחץ משפחתי, לחץ פוליטי, בעיקר מלא לחץ. חשבתי בשבוע האחרון מה אני יכולה להציע? בחלקת האלוהימא הקטנה שלי. איך אני יכולה לשפר את מצב הרוח? איך אני יכולה לתמוך בנשים בתקופה הזאת? ואז חשבתי על משפטי [&hellip;]</p>

<p>אני רוצה לכתוב פוסט על סדרות נטפליקס שוות כבר תקופה ארוכה, אין כמו איזה משבר עולמי ומגיפה שמכריחה אותך להישאר בבית בשביל בעיטה בישבן לדחיינות 🙂 כי כשיש קורונה, כדאי לדאוג לבינג' טוב ואסקפיסטי של כמה שעות. אז מה יהיה לנו פה? אני שונאת מתח. יש מזה מספיק. אימה לא מדברת אלי בכלל. ובתכלס כשאני [&hellip;]</p>

<p>פוסט 2 בסדרה של הילה לאוטרבך שמביא נושא כל כך חשוב לקידמת הבמה &#8211; לקרוא ולהפיץ לחברות! (אם לא קראת את הראשון &#8211; קחי אחריות על השכר שלך) לפני הראיון הבא או שיחת ההערכה השנתית, בואו נצלול יחד לאיך להתכונן, לבנות טיעונים מבוססים ולשדר ביטחון בכישורים ובביצועים שלנו לאורך השנה החולפת ונעלה את הסיכויים שלנו [&hellip;]</p>

<p>פוסט ראשון בסדרה של הילה לאוטרבך שמביא נושא כל כך חשוב לקידמת הבמה &#8211; לקרוא ולהפיץ לחברות! פוסט שעלה בקבוצה סגורה ויקרה לליבי בפייסבוק, הבעיר שיח על נושא נפיץ ורגיש &quot;כמה בעצם אתן מרוויחות&quot;? א.נשים ידברו איתך על הכל (טיפולי פוריות, משברים בזוגיות, קשיים בעבודה, דיכאון), אבל ימנעו מטאבו אחד – כסף. הסוגייה של כמה אני [&hellip;]</p>

<p>כמה מעט ידעתי אז על אהבה ועל החיים וזה הרגיש שאני יודעת הכל. 2010 תמונה שצולמה רגעים לפני סיום שביל ישראל עם בחיר ליבי, אותו הכרתי רק שנה לפני. עוד רגע נעלה על מטוס להודו, תאילנד וניו זילנד. נעשה ויפסאנה נטייל על אופנוע ברחבי הודו נכיר חברות וחברים שישארו לנו בלב נטוס, נאכל, נאהב, נחווה [&hellip;]</p>

<p>&quot;אנחנו הנכדות של המכשפות שלא הצלחתם לשרוף&quot; טיש תאוור במשך רוב ההיסטוריה נשים חזקות היו מפחידות את המוסדות המוכרים, הדת, המלך, הפאטריארכיה. בתקופות שפל היסטוריות נשים גם נשרפו בעודן בחיים בשל ההאשמה הנוראית הזאת &#8211; כישוף. אבל מה זה כישוף? עוצמה. חיבור לעצמי. אמונה בכוחות שלי וביכולת שלי לשנות את המציאות וליצור משהו אחר. אני [&hellip;]</p>

<p>עוד שנה עברה שנה שבה היו פה שתי מערכות בחירות שנה שבה לצערי יהיו פחות נשים בכנסת מבעבר ועדיין כשבאתי לסכם עלו לי שתי התמונות האלה כמקור להשראה, לתקווה ולעוצמה. באחת, גרטה טונברג, שאם לא שמעת עליה עדיין אני אהיה מאוד מופתעת. גרטה היא בת 16 והיא הדבר הכי קרוב לנביאה מודרנית שיש. ונביאת זעם. [&hellip;]</p>

<p>&quot;כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה בָנִים דִּבְּרָה תּוֹרָה&#8230;&quot; &quot;מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻעַ וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה וְרַבְּי עֲקִיבָא וְרַבִּי טַרְפוֹן שֶהָיוּ מְסֻבִּין בִּבְנֵי בְרַק&#8230;&quot; &quot;לְמִי שֶׁעָשָׂה לַאֲבוֹתֵינוּ וְלָנוּ&quot; ליל הסדר &#8211; מה נשתנה בעצם? גברים שמספרים סיפורי גבורה של גברים, מאב לבנו והאם והבת נשכחות, נוכחות כרואות ואינן נראות ואינן מדוברות או מסופרות. והרי שום דבר מהסיפורים [&hellip;]</p>

<p>אני בת 32 והבחירות המקומיות האלה היו הפעם הראשונה שבאמת אכפת לי מה תהיה התוצאה. כנראה כי הגעתי לפרדס חנה. כנראה כי אני מרגישה פה בבית. כנראה כי אני מגדלת ילדה בת חמש. כנראה כי אני גרה באחת מהשכונות היותר 'קשות' בפרדס חנה &#8211; שכונת רמז. כנראה כי התבגרתי, התברגנתי, התבייתתי. מה שבטוח שאכפת לי [&hellip;]</p>

<p>שתי נשים נרצחו השבוע. שתי אימהות. עליזה שפק ז&quot;ל דיווחה למשטרה על אלימות מצד הפרוד שלה, אך זה לא עזר לה לשרוד. אנגווץ וואסה ז&quot;ל הייתה נשואה לשוטר, אימא לשלושה ביניהם בן חודשיים, הוא השתמש בנשק שלו כדי לרצוח אותה. אנגווץ היא ההרוגה העשרים ב2018 מרצח בתוך המשפחה. עוד אישה נפצעה בנתניה והיא עדיין במצב [&hellip;]</p>

<p>קראתי את הטקסט הזה וביקשתי רשות מאנונימית לפרסם אותו כי זו בעיה שקופה. טאבו. לא מדובר. קנאה בין נשים בתוך המשפחה. כשאמא מקנאה בבנות שלה. כשהאחיות מקנאות אחת בשנייה. ומה ההשלכות ארוכות הטווח של זה? האם אפשר לטפל בזה? מה המסר שעובר לילדה שמקנאות בה? העדות הזאת חשובה כי היא מתמללת את החוויה האישית של [&hellip;]</p>

<p>קשה לי מאוד עם משחקי האשמות. מי אשם? מי התחיל? למי להפנות את האצבע? את מי לשנוא? מי האויב שלי? בכל המעגלים האקטיביסטים יש לנו נטייה לעשות את זה. טבעונים רבים יחושו בוז כלפי אוכלי בשר. יזלזלו בהם. יראו בהם כרוצחים ואף יכנו אותם ככה. שמאלנים מתייחסים בעליונות כלפי ימנים הם הלוא פרימיטיביים, שבוחרים כפי [&hellip;]</p>