השראה

<p>כיפאח דסוקי ואני נהיינו חברות בפייסבוק בעקבות משהו שכתבה לפני שנים. המילים של האישה הזאת נכנסות ישר ללב. ידעתי שמדובר באישה סופר מיוחדת וששווה להכיר. כתבתי לה הודעה בפייסבוק, היא ענתה לי והשאר היסטוריה. נחשפתי לאישה מדהימה, פעילה חברתית, משוררת, פמיניסטית וטבעונית. אישה שכותבת בחסד ויודעת לבטא רעיונות סופר מורכבים בצורה פשוטה. היא הרימה קמפיין [&hellip;]</p>

<p>&quot;אולי תתחילי את הסרטון לקמפיין בלספר שאת משתמשת בחיתולים למבוגרים ואז תצחקי? זה יצליח להעביר את הציניות וההומור שבך. אלה שלא מכירים אותך צריכים לראות עד כמה את מיוחדת!&quot; כתבתי לה. מעולם לא חשבתי להמליץ למשהי לספר על החיתולים שלה ובטח לא כדרך לגייס כסף. אבל גם מעולם לא הכרתי משהי כמו דניאל אור. דניאל [&hellip;]</p>

<p>Supergirls  זה אופי זו קבוצת פייסבוק שצורפתי אליה לפני כשנה וחצי כשהייתה בחיתוליה. בהתחלה לא ממש הבנתי מה קורה ולמה זה טוב, אבל מהר מאוד נשאבתי לקסם של הקבוצה. מריה גרין פוברצ'יק מייסדת הקבוצה השכילה ליצור מרחב וירטואלי נשי, מפרגן, אקטיבי וסופר חיובי. למי שלא חברה בקבוצה, אני יכולה להגיד שיש שם אינטימיות מעוררת השראה, נשים [&hellip;]</p>

<p>בשבוע האחרון הייתי בקורס ניהול קהילות. קורס מצוין של Elevation Academy. בניצוחה של מריה גרין פוברצ'יק שעומדת מאחורי אחת מקבוצות הנשים הגדולות והמשפיעות בפייסבוק Supergirl זה אופי. הכרתי אחלה א/נשים, שמעתי הרצאות מעניינות, הרחבתי את אופקי בתחום בו אני עוסקת. ועל הדרך גם גיליתי כמה חריג מה שהצלחתי לעשות בדף שלי וכמה זה נגד כל הסיכויים. לראשונה למדתי [&hellip;]</p>

<p>כל יום השואה אני חושבת על נשים בשואה. על אימהות ובנות, על סבתות, על דתיות וחילוניות. אני חושבת על עצמי ומה אם. אם יש משהו שנותן לי נחמה זה סיפורה של אישה אחת מדהימה, יהודיה שנספתה בשואה. אתי הילסום יהודייה הולנדית בת למשפחה חילונית משכילה, נולדה ב1914 ונרצחה ב1943 באושוויץ. אתי כתבה יומן בשנתיים האחרונות [&hellip;]</p>

<p>השבוע אנחנו חוגגים שנתיים בפרדס חנה. עברנו לפה מעתלית, אחרי תקופה של נדודים. אלון ממשגב, אני בכלל ירושלמית. אחרי ירח דבש של תשעה חודשים בניכר, החלטנו להתיישב ברמת הגולן, בקיבוץ עם הנוף היפה ביותר בארץ, מבוא חמה. אחרי חצי שנה אני הבנתי שזה לא בשבילי. למדתי באוניברסיטת חיפה, אלון רצה ים והגענו לעתלית הקסומה עם [&hellip;]</p>

<p>כשנכסתי לבדוק איזה מהפוסטים קיבלו הכי הרבה כניסות, הופתעתי והתרגשתי מהמגוון והעומק. מהנושאים המגוונים, מהנשים השונות ומההשראה הגדולה שכולה שייכת לבחירות שלכן. מקווה שתתרגשו גם אתן: עשר עובדות שכל אישה צריכה לדעת, פוסט קצרצר של אוסטין בלוד שאהבתי ותרגמתי בצירוף עם תמונתה של איימי שומר מלוח השנה פורץ הדרך של פירלי פשוט שבר את דף [&hellip;]</p>

<p>השנה יהודיות ומוסלמיות יחגגו את ראש השנה בדיוק באותו יום. נדיר שזה קורה ומבחינה אנרגטית יש לזה משמעות אדירה. אנחנו מתחילות שנה חדשה יחד וזו הזדמנות מעולה לאחל לעצמנו שלום, לעשות חשבון נפש נוקב ולפתוח דף חדש. ביהדות נחגוג את כניסתה של שנת תשע&quot;ז (שנת ההעזה או השנה ה5777) ובאיסלם יחגגו את כניסתה של שנת 1437. ברמה האישית [&hellip;]</p>

<p>מאז שקראתי את הספר &quot;אבא עשיר-אבא עני&quot; הבנתי שאני חייבת לעשות שינוי בגישה שלי לכסף ובכלל בהתנהלות הכלכלית שלי. יש מין קטע כזה שאנשי רוח, אמנים, פעילים חברתיים תמיד עניים. וואלה, יש לי כוונות אחרות. יש לי הרבה תובנות מהספר, אבל אחת מהן היא פשוטה. לשאול אנשים שעשו פריצות דרך כלכליות בחיים שלהם ולהקשיב להן! [&hellip;]</p>

<p>אמל חסן היא טבעונית, אימא לשלושה שגרה במשהד. היא מנהלת אדמיניסטרטיבית של יחידת אונקולוגיה בכללית נצרת, פעילה בקידום הטבעונות והעלאת המודעות לזכויות בעלי חיים. עכשיו היא פעילה מאוד בארגון הצעדה 'כולנו קולם' שתיערך בחיפה. חברה התעקשה שאני חייבת להכיר אותה, כי היא אישה מעוררת השראה. מה אני אגיד? היא צדקה! (בתמונה אמל מחזיקה שלט ובו [&hellip;]</p>

<p>זה לא סוד שאני מכורה קשות לקבוצות פייסבוק של נשים. כבר כתבתי על זה, שקבוצות נשים ישנו את העולם. לפני כמה חודשים הצטרפתי לקבוצה Supergirl זה אופי שהתגלתה כקבוצה קסומה של נשים מופלאות-חריפות-יוצרות-שוות, כל אחת בתחומה, מלאה בפרגון ויוזמות שוות. אתמול הלכתי למפגש השראה שארגנה הוגת הקבוצה והמנהלת שלה מריה גרין פוברצ'יק ובו היא נתנה [&hellip;]</p>

<p>אני לא אשכח את הסרט 'אור' בחיים. אחד הסרטים הכי קשים שראיתי בחיי. סרט על חייה של אישה בזנות וביתה. סרט שהוא אומנות בועטת לבטן ובלי פשרות. סרט שאחרי שתסיימי לצפות בו יהיה לך בחילה וגוש דמעות בגרון על כך שזו המציאות וזו המציאות (זה בבימויה של קרן ידעיה המוכשרת ומשחק של אלקבץ ודאנה איבגי). [&hellip;]</p>

<p>פדריקה מוגוריני למי שלא מכירה, היא שרת החוץ של האיחוד האירופי. מוגוריני היא פוליטיקאית איטלקייה שהתקדמה בזכות עצמה והגיעה לאחת המשרות החזקות והמשפיעות ביותר באירופה ובעולם (והיא רק בת 43). היא עלתה לכותרות אתמול כשבאמצע נאום שנשאה בעקבות הפיגועים הקשים שקרו בבריסל, היא לא יכלה לעצור את הדמעות. הכותרות בתקשורת מיהרו להלל: &quot;בלגיה בוכה כמו [&hellip;]</p>

<p>כשהגשם יורד, הוא יורד על כולם שמעתי את המשפט הזה בהודו. בבית יתומים שהקימה אישה ברישיקש. מדי ערב לפני השינה הילדות והילדים מתכנסים יחד, במעגל, בכל הגילאים לשיר שירי אחווה ואהבה. המשפט הזה בשיר נחקק לי &quot;כשהגשם יורד, הוא יורד על כולם&quot;. בתוך כל הדרמה האנושית האישית של כל אחת ואחד מאתנו, יש את הטבע. ולא [&hellip;]</p>

<p>תראו את הסרט 'סופרג'יסטיות' על המאבק לזכות ההצבעה לנשים בבריטניה בתחילת המאה ה20. לא יאומן מה נשים עברו אז, כמה סבל והקרבה היה כרוך במאבק להשגת זכות אלמנטרית כמו הצבעה. מה שלא פחות מדהים הוא עד כמה הנשים האלה נשכחו. שמותיהן לא זכורים כמו מרטין לותר קינג או נלסון מנדלה. אולי כי לנשים יש נטייה [&hellip;]</p>

<p>[fusion_text]יש כל כך הרבה נשים שוות בעולם הזה שעובדות קשה שעושות מלא טוב שעושות חסד לאחרים, למשפחה שלהם אימהות שעבודתן שקופה לגמרי ברגיל עובדות סוציאליות, רופאות, אקטיביסטיות, מורות, אחיות, עורכות דין, מטפלות אלטרנטיביות, מדעניות, לא משנה מה הן נשים שעושות מעל ומעבר בכל מה שלא יעשו. תמיד חלמתי לעשות משהו שיגרום לא/נשים לפרגן לנשים הללו, [&hellip;]</p>

<p>כמה קילומטרים מאתנו, נשים ברשות הפלסטינית מצליחות להתברג בתפקידים בכירים ולעשות היסטוריה, ואני כמעט בטוחה שהרוב לא שמעו על זה. הגיע הזמן שתכירו את ארבעת השרות הנפלאות שזו הקדנציה הראשונה שלהן ברשות הפלסטינית: עביר עודה &#8211; שרת הכלכלה הראשונה. בעלת תואר ראשון בחשבונאות ותואר שני במנהל עסקים. פרופ' ח'ולה שח'שיר &#8211; שרת החינוך. בעלת תואר [&hellip;]</p>

<p>כשראיתי את התמונה הזאת של אנדרה גלן, לא יכולתי להישאר אדישה. תמונה שמספרת כל כך הרבה. על האישה והגבורה. על האומץ. אישה ששווה להכיר! גירסה מקוצרת מהאתר של יד ושם: גלן הייתה רק בת 20, מורה בבריסל, כשבקיץ 1942, תלמיד שלה הגיע עם הטלאי הצהוב. לראות תלמיד שלה מסומן ומושפל הרתיח אותה, והיא הורתה על כל הכיתה- יהודים ולא [&hellip;]</p>

<p>לפני כמה שבועות הייתי בהקרנה של הסרט &quot;גרשו את השטן בחזרה לגיהנום&quot; מטעם תנועת 'נשים עושות שלום'. הסרט מתאר את מאבקן הנחוש של נשות ליבריה להביא שלום לארצן. מול כנופיות ילדים-מסוממים-חמושים ושיכורי כוח, שאנסו, שחטו, בזזו, חיללו, והרסו את המדינה ואנשיה, הן התייצבו יחד, נשים נוצריות ומוסלמיות, כפריות ועירוניות, מכל המעמדות ונקטו עמדה ברורה להבאת השלום. [&hellip;]</p>

<p>אלינה זולוטושקו היא אחת הנשים השוות שיצא לי להכיר. אלינה היא חברת דירקטוריון של עמותת 'אור קטן אוגנדה' שפועלת בסלאמס בבירת אוגנדה עם האוכלוסייה המקומית, היא אחראית על כל הפעילות בארץ, היא גם מנהלת את הצפון הטבעוני בהתנדבות מלאה ובנוסף היא פתחה משפחתון טבעוני בגבעת עדה, בגישה ייחודית שפתח כבר סניף נוסף בפרדס חנה והביקוש רק [&hellip;]</p>