פוליטיקה

<p>לגמרי מייאש להגיע שוב לקלפי אחרי שנבחרי הציבור הפרו הבטחות. ריכזתי כאן הסבר על שלוש יוזמות שיוכלו לסייע לך להחליט מה להצביע, פירטתי לגבי הבחירה שלי והסבר על הצבעה אסטרטגית.</p>

<p>אני בת 32 והבחירות המקומיות האלה היו הפעם הראשונה שבאמת אכפת לי מה תהיה התוצאה. כנראה כי הגעתי לפרדס חנה. כנראה כי אני מרגישה פה בבית. כנראה כי אני מגדלת ילדה בת חמש. כנראה כי אני גרה באחת מהשכונות היותר 'קשות' בפרדס חנה &#8211; שכונת רמז. כנראה כי התבגרתי, התברגנתי, התבייתתי. מה שבטוח שאכפת לי [&hellip;]</p>

<p>שתי נשים נרצחו השבוע. שתי אימהות. עליזה שפק ז&quot;ל דיווחה למשטרה על אלימות מצד הפרוד שלה, אך זה לא עזר לה לשרוד. אנגווץ וואסה ז&quot;ל הייתה נשואה לשוטר, אימא לשלושה ביניהם בן חודשיים, הוא השתמש בנשק שלו כדי לרצוח אותה. אנגווץ היא ההרוגה העשרים ב2018 מרצח בתוך המשפחה. עוד אישה נפצעה בנתניה והיא עדיין במצב [&hellip;]</p>

<p>בשבוע שעבר תמר זנדברג נבחרה ברוב מוחץ לראשות מפלגת מרצ. אורלי לוי-אבקסיס הכריזה שהיא מקימה מפלגה משלה ומקבלת סקרים מחמיאים מאוד. מאז, זנדברג נכנסה לפרשייה לא נעימה וזוכה להכפשות ממחנה השמאל ועכשיו ראיתי כתבה בהארץ על לוי-אבקסיס שהטתה את הכף. הייתי עצבנית מספיק בשביל לשבת ולכתוב מחשבות על שתי ראשות המפלגה היחידות בכנסת ישראל: זנדברג [&hellip;]</p>

<p>קראתי במקרה את סיפורה של סמנתה סמית' בפוסט שכתב יאיר נבות, עיתונאי ובשנים האחרונות הכתב של ידיעות אחרונות וקול ישראל במוסקבה. ביקשתי את רשותו לפרסם את זה גם כאן, כי זו השראה מדהימה להקשבה לילדה ונתינת במה מדהימה לקול של התום והתקווה שילדות מביאות לעולם. מקווה שכולנו כהורים נשכיל להקשיב להן ולהדהד את הקולות שלהן. &quot;הביטו בתמונתה [&hellip;]</p>

<p>בדיוק לפני שנה בשעה הזאת התהפכתי במיטה מרוב התרגשות. אחרי חודשים של עבודה מאומצת, מתח, הכנות וחששות, הגיע היום המיוחל. פסטיבל נשות האדמה הוא פסטיבל שאירגנו יחד, נשים יהודיות וערביות בחווה הכפרית לשלום בבקה אל גרבייה, פסטיבל שהביא נשים מכל המגזרים לחגוג יחד את יום הנשים הבינלאומי. זה התחיל מפגישה שלי ושל חנאן אבו מוך מנהלת [&hellip;]</p>

<p>ידיד טוב ואהוב התקשר נסער. איש מקסים, ערכי מאוד ואכפתי, פעיל במעגלים חברתיים ועורך דין בעוונותיו. הוא התקשר לבדוק מה דעתי על המשפט הציבורי של בוכריס. איך יכול להיות שהנפגעות הסכימו לעסקת הטיעון ועדיין ממשיכים לרדוף צדק? הוא העלה טענה מעניינת, הרי לתפיסתנו אנשים בני 18 ומעלה הם בגירים, הם מוסמכים לאחוז נשק, אנחנו סומכים על [&hellip;]</p>

<p>בשבוע הבא חל יום המאבק באלימות כלפי נשים, שזה שם מכובס ומקרבן ששם את הזרקור במקום הלא נכון. נשים חוטפות מכות מגברים, בין אם זה האבות, האחים, הבעלים שלהן, אלו שאמורים להגן ולאהוב, או שהן סובלות מאלימות כלפיהן כשהן מסרבות לחיזורים, כשהן הולכות ברחוב, עומדות באוטובוס, מול הבוס בעבודה, או המפקד בצבא ואתם כמו חבורה [&hellip;]</p>

<p>כנס אקטיביסטה שמיועד לפעילות חברתיות ברחבי הארץ בוטל לאחר שעלו חילוקי דעות קשים בצוות המארגן. לא לקחתי חלק בארגון הכנס, אך עקבתי ושמחתי על היוזמה המבורכת. אין לי מושג מה קרה בפועל, כל הכתוב מבוסס על מה שקראתי ברשת. בימים האחרונים פרסמו שתי אקטיביסטיות פלסטיניות טורי דעה בפוליטיקלי קוראת. איה זינאתי כתבה &quot;אנחנו לא באותה סירה- [&hellip;]</p>

<p>היום שטראמפ נבחר לנשיאות ארה&quot;ב היה יום רגיל לחלוטין בשבילך. קמת בשמחה בבוקר והלכנו לגן כשכבר כמעט בטוח שקלינטון הפסידה, אבל היה עוד שביב תקווה. כשהגענו קפצת ישר לשחק בעוד אני ושני אבות שוחחנו על זה בדאגה. כשבאתי לקחת אותך מהגן, הבטן התהפכה לי. הבאתי ילדה לעולם שבו עשרות מיליוני א/נשים בחרו בגבר גזען, שהתבטא בצורה [&hellip;]</p>

<p>ראינו את הסרט &quot;כלבי מלחמה&quot; הערב. סרט  על שני גברים צעירים שהפכו לסוחרי נשק בינ&quot;ל ועל התעשייה הכלכלית שמניעה את גלגלי המלחמה. הסרט מבוסס על סיפור אמיתי. הסרט היה מאוד שוביניסטי, (אפשר לקרוא ביקורת מפורטת של נגה כהן) ובמהלכו התמלאתי זעם על הגברים שמניעים את מכונת המלחמה הזאת ועל זה שגברים אמתיים צריכים להבין שהגיע הזמן לפנות [&hellip;]</p>

<p>מאז שהייתי ילדה אני זוכרת שהשאלה 'למה' ליוותה אותי. הדהדה בי. לא הבנתי איך יכול להיות שמחנכים אותנו להגיון אחד ואז עולם המבוגרים פועל אחרת. למה יש כל כך הרבה שנאה וקיטוב? למה אנשים מתפוצצים ברחובות? למה יש עניים שחיים ברחוב? למה יש אנשים עם כל כך הרבה כשלאחרים אין כלום? למה מכריחים אותי לשבת [&hellip;]</p>

<p>בצלאל סמוטריץ' הרים לי להנחתה. הוא כתב בטוויטר שלו: &quot;אשתי ממש לא גזענית אבל אחרי לידה היא רוצה לנוח ולא את החפלות ההמוניות המקובלות אצל משפחות היולדות הערביות&quot; אני מסכימה עם סמוטריץ'- אשתך רוצה לנוח אחרי לידה! אין לזה שום קשר לחאפלות או לערבים. יש לזה קשר לכך שהיא בראה חיים וזה מעייף. לקחת רגעים [&hellip;]</p>

<p>הקבוצה הגדולה ביותר של פמיניזם בארץ 'שיח פמיניסטי' (עם כמעט 18,000 משתתפות!) גועשת ורועשת מזה יותר מדי זמן כתוצאה משני נושאים אידאולוגיים חשובים: טבעונות- זכויות בעלי חיים פוליטיקה- זכויות לפלסטינים אחרי הרבה מדי שרשורים, תגובות לא נעימות והתערבויות הכרחיות של המנהלות, בנושאים הנפיצים האלה, היה לי חשוב להסביר מה הקשר מבחינתי. בצבא התחלתי בתור מש&quot;קית ת&quot;ש, לראשונה [&hellip;]</p>

<p>פדריקה מוגוריני למי שלא מכירה, היא שרת החוץ של האיחוד האירופי. מוגוריני היא פוליטיקאית איטלקייה שהתקדמה בזכות עצמה והגיעה לאחת המשרות החזקות והמשפיעות ביותר באירופה ובעולם (והיא רק בת 43). היא עלתה לכותרות אתמול כשבאמצע נאום שנשאה בעקבות הפיגועים הקשים שקרו בבריסל, היא לא יכלה לעצור את הדמעות. הכותרות בתקשורת מיהרו להלל: &quot;בלגיה בוכה כמו [&hellip;]</p>

<p>תראו את הסרט 'סופרג'יסטיות' על המאבק לזכות ההצבעה לנשים בבריטניה בתחילת המאה ה20. לא יאומן מה נשים עברו אז, כמה סבל והקרבה היה כרוך במאבק להשגת זכות אלמנטרית כמו הצבעה. מה שלא פחות מדהים הוא עד כמה הנשים האלה נשכחו. שמותיהן לא זכורים כמו מרטין לותר קינג או נלסון מנדלה. אולי כי לנשים יש נטייה [&hellip;]</p>

<p>כמה קילומטרים מאתנו, נשים ברשות הפלסטינית מצליחות להתברג בתפקידים בכירים ולעשות היסטוריה, ואני כמעט בטוחה שהרוב לא שמעו על זה. הגיע הזמן שתכירו את ארבעת השרות הנפלאות שזו הקדנציה הראשונה שלהן ברשות הפלסטינית: עביר עודה &#8211; שרת הכלכלה הראשונה. בעלת תואר ראשון בחשבונאות ותואר שני במנהל עסקים. פרופ' ח'ולה שח'שיר &#8211; שרת החינוך. בעלת תואר [&hellip;]</p>

<p>אישווה רוצה להודות לרחלי רוטנר על האומץ לחשוף את הפרשה ולאור שוקרון שנחשפה בעקבותיה. ברור לכל אישה שחושפת דברים כאלה, שישמיצו אותה ולכן רצינו ללקט את התגובות המועדפות עלינו מקרב התומכים שמתייצבים לצידכן במאה אחוז! נתחיל עם עדי קיסר המלכה- שווה לעקוב אחריה! על זה נאמר- אם אין לך משהו טוב להגיד&#8230; 2. נתנאל אזולאי&#8211; [&hellip;]</p>

<p>אתמול בערב חזרתי מהירקן עמדתי ליד האוטו וניסיתי להנדס את הארגז לתוך המכונית ואז ראיתי אותה אישה זקנה קטנטונת שהולכת עם עגלת תינוקות ישנה עם מטפחת לראשה שקשורה מקדימה כל כך הזכירה לי את סבתא שלי ז&quot;ל היא חיטטה בזבל חיפשה בקבוקים והלב שלי נקרע. הוצאתי שקית ומילאתי אותה בכל טוב ונתתי לה. קוראים לה [&hellip;]</p>

<p>יותר מהכל אני מפחדת מאלימות ואלימות מבחינתי זאת כמעט כל התנהגות שמבזה, מכאיבה או משפילה אדם אחר אני לא חוויתי כמעט אלימות בחיי וכשחוויתי קפאתי מולה זה היה כל כך שונה מהמציאות שלי שלא יכולתי לתפקד מול זה בין אם זה גבר שהניח עלי יד ללא הסכמה (באוטובוס) או נערים שהתחילו מכות מחוץ לבר או [&hellip;]</p>