פמיניזם

<p>לגמרי מייאש להגיע שוב לקלפי אחרי שנבחרי הציבור הפרו הבטחות. ריכזתי כאן הסבר על שלוש יוזמות שיוכלו לסייע לך להחליט מה להצביע, פירטתי לגבי הבחירה שלי והסבר על הצבעה אסטרטגית.</p>

<p>עוד שנה עברה שנה שבה היו פה שתי מערכות בחירות שנה שבה לצערי יהיו פחות נשים בכנסת מבעבר ועדיין כשבאתי לסכם עלו לי שתי התמונות האלה כמקור להשראה, לתקווה ולעוצמה. באחת, גרטה טונברג, שאם לא שמעת עליה עדיין אני אהיה מאוד מופתעת. גרטה היא בת 16 והיא הדבר הכי קרוב לנביאה מודרנית שיש. ונביאת זעם. [&hellip;]</p>

<p>&quot;כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה בָנִים דִּבְּרָה תּוֹרָה&#8230;&quot; &quot;מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻעַ וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה וְרַבְּי עֲקִיבָא וְרַבִּי טַרְפוֹן שֶהָיוּ מְסֻבִּין בִּבְנֵי בְרַק&#8230;&quot; &quot;לְמִי שֶׁעָשָׂה לַאֲבוֹתֵינוּ וְלָנוּ&quot; ליל הסדר &#8211; מה נשתנה בעצם? גברים שמספרים סיפורי גבורה של גברים, מאב לבנו והאם והבת נשכחות, נוכחות כרואות ואינן נראות ואינן מדוברות או מסופרות. והרי שום דבר מהסיפורים [&hellip;]</p>

<p>שתי נשים נרצחו השבוע. שתי אימהות. עליזה שפק ז&quot;ל דיווחה למשטרה על אלימות מצד הפרוד שלה, אך זה לא עזר לה לשרוד. אנגווץ וואסה ז&quot;ל הייתה נשואה לשוטר, אימא לשלושה ביניהם בן חודשיים, הוא השתמש בנשק שלו כדי לרצוח אותה. אנגווץ היא ההרוגה העשרים ב2018 מרצח בתוך המשפחה. עוד אישה נפצעה בנתניה והיא עדיין במצב [&hellip;]</p>

<p>קשה לי מאוד עם משחקי האשמות. מי אשם? מי התחיל? למי להפנות את האצבע? את מי לשנוא? מי האויב שלי? בכל המעגלים האקטיביסטים יש לנו נטייה לעשות את זה. טבעונים רבים יחושו בוז כלפי אוכלי בשר. יזלזלו בהם. יראו בהם כרוצחים ואף יכנו אותם ככה. שמאלנים מתייחסים בעליונות כלפי ימנים הם הלוא פרימיטיביים, שבוחרים כפי [&hellip;]</p>

<p>הכרתי את איימי גלעדי בסמינר לעסקים עם מנטורים מכל העולם שהתקיים במרץ האחרון. היא משוויץ, נשואה לישראלי, גרה בהרים ומובילה בתחום המיניות והזוגיות בשוויץ. כשהכרנו, חשבתי לעצמי שהייתי ממש שמחה להיות כמוה עוד כמה חודשים. התחברנו ישר. כשהיא סיפרה לי שהיא מגיעה לבקר בארץ ביקשתי ממנה שתעביר פה סדנה. לשמחתי הרבה היא הסכימה וביום רביעי [&hellip;]</p>

<p>כשהייתי בצבא קיבלתי צ'ופר ללכת בתור קצינה ללוות תגלית מארה&quot;ב. האמת לא ידעתי הרבה על הפרויקט (השנה הייתה 2007 בכל זאת). הסטיגמה שהייתה לתגלית הוא להזדמנות לסטוצים עם תיירות ותיירים ובילוי על חשבון הצבא. היה לי חבר באותה תקופה וזה ממש לא עניין אותי, אבל הייתי זקוקה לחופש הזה והבריחה מהמסגרת המלחיצה וקפצתי על המציאה. [&hellip;]</p>

<p>השעה עוד מעט אחת בלילה ואני אחרי בינג' של 3 פרקים מהסדרה ההו כה משובחת 'גרייס ופרנקי'. אני אוטוטו מסיימת את הסדרה, אבל רגע לפני חשבתי שאני צריכה לספר לכן למה אני חושבת שהיא כל כך מהפכנית. קצת רקע למי שלא מכירה, גרייס ופרנקי היא סדרה מקורית של נטפליקס שיצאה ב2015 מככבות בה שתי נשים [&hellip;]</p>

<p>שבוע הספר עבר אמנם. אבל עדיין אני רוצה להמליץ על ספרים ששינו את החיים שלי ושאני בטוחה שיכולים לעשות המון בשבילכן. עדיף מאוחר מלעולם לא וככל הנראה תוכלו למצוא אותם די בזול במיזם החברתי המקסים 'סיפור חוזר' שבו יש גם רווח סביבתי &#8211; יד שנייה וגם רווח חברתי כי הוא מופעל על ידי אנשים המתמודדים [&hellip;]</p>

<p>כסף זה משאב חיים חשוב בימינו ולרובנו המוחלט יש קשיים מולו. לכן אני כל כך שמחה לארח את אורה אריאל, כותבת הבלוג 'האופטימית' העוסק בתחום הפיננסי ומשקיעה כיום במגוון דרכים כאשר המטרה האולטימטיבית היא להגיע לעצמאות כלכלית ולעבוד רק מתוך רצון, לא צורך. מטרתה להנגיש ידע פיננסי אובייקטיבי לציבור הרחב על מנת לשנות את המציאות הכלכלית בישראל. [&hellip;]</p>

<p>לא הרבה יודעות את זה (פשוט כי לא הרבה קוראות את האודות:), אבל קראתי לבלוג שלי אישווה, כי הרגשתי לא שווה. כי הקולות בראש שלי סיפרו לי שאני לא אצליח להתמיד ומי אני בכלל שאני אפתח בלוג ומי יקרא אותו. היה רגע מכונן שבו עצרתי ואמרתי לעצמי, חלאס. אני אישה שווה. יש לי מה להגיד. [&hellip;]</p>

<p>בשבוע שעבר תמר זנדברג נבחרה ברוב מוחץ לראשות מפלגת מרצ. אורלי לוי-אבקסיס הכריזה שהיא מקימה מפלגה משלה ומקבלת סקרים מחמיאים מאוד. מאז, זנדברג נכנסה לפרשייה לא נעימה וזוכה להכפשות ממחנה השמאל ועכשיו ראיתי כתבה בהארץ על לוי-אבקסיס שהטתה את הכף. הייתי עצבנית מספיק בשביל לשבת ולכתוב מחשבות על שתי ראשות המפלגה היחידות בכנסת ישראל: זנדברג [&hellip;]</p>

<p>אפשר להרגיש בדידות גם כשהאיש שאת אוהבת מחבק אותך בלילה אפשר להרגיש בדידות גם כשאת מוקפת חברים ששרים לך 'יום הולדת שמח' אפשר להרגיש בדידות גם במשרה הנחשקת מכולם אפשר להרגיש בדידות גם כשאת מטיילת בעולם אפשר להרגיש בדידות גם כשאת מקבלת אלפי לייקים אפשר להרגיש בדידות גם כשזה הכי לא מתאים אפשר להרגיש חיבור [&hellip;]</p>

<p>יש לי גישה מורכבת למחמאות שקשורות למראה שלי. זה הופך ליותר מורכב כשהמחמאות מגיעות מגברים. משהו בזה מעורר בי אי נוחות. בקבוצה סגורה נתקלתי בפוסט הזה. משהו בכמה שזה שגרתי וגם בזה ששני הצדדים ידעו באותו רגע שנחצה איזה קו ושהגבר היה מספיק מודע והגון כדי להודות בזה, זה היוצא מהכלל שמעיד על הכלל. ביקשתי [&hellip;]</p>

<p>כיפאח דסוקי ואני נהיינו חברות בפייסבוק בעקבות משהו שכתבה לפני שנים. המילים של האישה הזאת נכנסות ישר ללב. ידעתי שמדובר באישה סופר מיוחדת וששווה להכיר. כתבתי לה הודעה בפייסבוק, היא ענתה לי והשאר היסטוריה. נחשפתי לאישה מדהימה, פעילה חברתית, משוררת, פמיניסטית וטבעונית. אישה שכותבת בחסד ויודעת לבטא רעיונות סופר מורכבים בצורה פשוטה. היא הרימה קמפיין [&hellip;]</p>

<p>אני מודה, אני לא חובבת של טקסים הוליוודיים. הם לרוב דביקים, מזויפים, מלאי רגעים מבוימים ומהונדסים בהן גברים מגיעים בחליפות נוחות וסתמיות ונשים מדדות בעקבים חסרי פרופורציה, בשכבות איפור, תוספות שיער ותלבושות מוגזמות שלא נראות נוחות אפילו לא בישיבה. אז מיותר לציין שלא ידעתי בכלל שהטקס עומד להתקיים, זה לא עניין אותי כהוא זה. אתמול [&hellip;]</p>

<p>אני כותבת את כל זה בשבילי. החלטות שאני מחליטה לקראת השנה החדשה. ממבט מהצד, נראה שההחלטות האלה יכולות לדבר גם אליכן. מוזמנות לאמץ וגם להוסיף בתגובות. מה אימצתן? מה הייתן מוסיפות? את שווה יותר. שימי את המילים האלה בדיפולט של המוח שלך. כל פעם שהמחשבות נודדות לספקות, הקטנה עצמית או משהו כזה, חזרי לדף הבית [&hellip;]</p>

<p>&quot;אולי תתחילי את הסרטון לקמפיין בלספר שאת משתמשת בחיתולים למבוגרים ואז תצחקי? זה יצליח להעביר את הציניות וההומור שבך. אלה שלא מכירים אותך צריכים לראות עד כמה את מיוחדת!&quot; כתבתי לה. מעולם לא חשבתי להמליץ למשהי לספר על החיתולים שלה ובטח לא כדרך לגייס כסף. אבל גם מעולם לא הכרתי משהי כמו דניאל אור. דניאל [&hellip;]</p>

<p>מדהים לראות שוב איך קמפיין ויראלי מצית שיח ושינוי גלובלי. הגל הפעם שהחל בארה&quot;ב עם פרשת ויינסטיין והמשיך בגל של חשיפת מפורסמים מטרידנים, הגיע גם אלינו עם חשיפה של בכירים בתעשיית התקשורת כמו אלכס גלעדי וגבי גזית וזה ברור לכולנו שזה רק קצה הקרחון. נשים מתחילות להרים קול, להעיד, לדרוש לקיחת אחריות מצד גברים שפגעו. [&hellip;]</p>

<p>יש קטע כזה שמקצועות של נשים תמיד ירוויחו פחות. השכר הממוצע לחודש בעשרת המקצועות הנפוצים בקרב גברים כפולה (13,858 ש&quot;ח) מהשכר הממוצע לחודש בעשרת המקצועות הנפוצים בקרב נשים (6,561 ש&quot;ח). איך זה קשור? מי הרוב המוחץ בשירות הלאומי &#8211; נשים. לכן זה לא מפתיע שהמערך כולו סובל מ&quot;תסתדרו, זה מה יש&#8230;&quot;. בתור מש&quot;קית ת&quot;ש אני [&hellip;]</p>