נשים

<p>זה לא סוד שאני מכורה קשות לקבוצות פייסבוק של נשים. כבר כתבתי על זה, שקבוצות נשים ישנו את העולם. לפני כמה חודשים הצטרפתי לקבוצה Supergirl זה אופי שהתגלתה כקבוצה קסומה של נשים מופלאות-חריפות-יוצרות-שוות, כל אחת בתחומה, מלאה בפרגון ויוזמות שוות. אתמול הלכתי למפגש השראה שארגנה הוגת הקבוצה והמנהלת שלה מריה גרין פוברצ'יק ובו היא נתנה [&hellip;]</p>

<p>פוסט שמוקדש לכל האמהות המדהימות שלא הצליחו להניק את ילדן הראשון, שהרגישו אשמות, כושלות, חיו את החלום ושברו בפנים גם כשכולם מסביב כבר שכחו והתינוק כבר הפך לפעוט, שהרגישו שיש בהן משהו דפוק. שהן כל כך רצו להיות מאמאטבע או סתם מאמא ולא הצליחו למרות שניסו הכל&#8230; את בכורתי ילדתי בלידה טבעית וטובה, אחרי 9 [&hellip;]</p>

<p>קראתי את הפוסט של זהרה ביטון שממחיש היטב את התהליך הרגשי שעוברות בנות בתקופת ההתבגרות שלהן ומה המסרים שהן מפנימות. אני מרגישה שהוא עושה סדר במהלך החיים שלנו ובזה שלא צריך בהכרח לשחק בחוקי המשחק, צריך להמציא את המשחק מחדש&#8230; פאקצה של מנכ&quot;ל \ או: Tomboy's &#8211; The struggle is real \ או: פאנל נשים [&hellip;]</p>

<p>אני לא אשכח את הסרט 'אור' בחיים. אחד הסרטים הכי קשים שראיתי בחיי. סרט על חייה של אישה בזנות וביתה. סרט שהוא אומנות בועטת לבטן ובלי פשרות. סרט שאחרי שתסיימי לצפות בו יהיה לך בחילה וגוש דמעות בגרון על כך שזו המציאות וזו המציאות (זה בבימויה של קרן ידעיה המוכשרת ומשחק של אלקבץ ודאנה איבגי). [&hellip;]</p>

<p>העלאתי את התמונה הזאת לדף הפייסבוק של אישווה, ביחד עם התרגום של הטקסט שצורף אליה: &quot;הרגשתי שיש חוסר בייצוג של נשים שעירות, אז אזרתי אומץ לפרסם את התמונה הזאת של הגוף שלי. אנשים אולי יתעלמו ממנה, אולי ישנאו אותה, או אולי יהללו אותה. לא ממש אכפת לי כל עוד נשים וילדות שעירות כמוני יוכלו למצוא [&hellip;]</p>

<p>עליתי על המשקל. (לא ברור למה&#8230;) זה קרה בשבוע שעבר הייתי בחדר של חברה וקלטתי את המשקל בחדר שלה. אני לא נשקלת. אף פעם. אין לנו משקל בבית. אבל הסקרנות גברה עלי. אז עליתי על המשקל ואכן, עליתי במשקל! אני תמיד מתנדנדת 5 קילו +- תלוי בתקופה אבל הפעם זה ++ הרגשתי קצת שהמכנסיים לוחצים [&hellip;]</p>

<p>בצלאל סמוטריץ' הרים לי להנחתה. הוא כתב בטוויטר שלו: &quot;אשתי ממש לא גזענית אבל אחרי לידה היא רוצה לנוח ולא את החפלות ההמוניות המקובלות אצל משפחות היולדות הערביות&quot; אני מסכימה עם סמוטריץ'- אשתך רוצה לנוח אחרי לידה! אין לזה שום קשר לחאפלות או לערבים. יש לזה קשר לכך שהיא בראה חיים וזה מעייף. לקחת רגעים [&hellip;]</p>

<p>במשך שנים אמרתי שאני לא שונאת אף אחד חוויתי את זה כמין רגש בזוי כזה ששייך לאספסוף זועם. לאנשים לא מודעים. למי שלא עובדת על עצמה כשנהייתי אימא ההבנה שלי השתנתה היצור הפצפון הזה שנהייתי אחראית עליו בשנייה, השתלט לי על החיים וזה היה מלווה ברגשות הכי עזים וסוערים שהרגשתי מעודי&#8230; מרגע שהיא מחייכת ואני [&hellip;]</p>

<p>נגה עמית היא חברה טובה, היא אחת הנשים הכי חזקות, חכמות, יצירתיות וחיוביות שאני מכירה. טקסט זה לא מייצג אותה. אבל משהו בו לגמרי מייצג את היכולת של כולנו לשנוא וגם לאהוב, להעריך ולהוקיר כל אדם והמתנות שלו לעולם. יש כאן אמנם השתפכות של שנאה, אבל מבחינתי היא משקפת יותר מכל, אהבה עצומה לעולם והקו הדק [&hellip;]</p>

<p>הקבוצה הגדולה ביותר של פמיניזם בארץ 'שיח פמיניסטי' (עם כמעט 18,000 משתתפות!) גועשת ורועשת מזה יותר מדי זמן כתוצאה משני נושאים אידאולוגיים חשובים: טבעונות- זכויות בעלי חיים פוליטיקה- זכויות לפלסטינים אחרי הרבה מדי שרשורים, תגובות לא נעימות והתערבויות הכרחיות של המנהלות, בנושאים הנפיצים האלה, היה לי חשוב להסביר מה הקשר מבחינתי. בצבא התחלתי בתור מש&quot;קית ת&quot;ש, לראשונה [&hellip;]</p>

<p>פדריקה מוגוריני למי שלא מכירה, היא שרת החוץ של האיחוד האירופי. מוגוריני היא פוליטיקאית איטלקייה שהתקדמה בזכות עצמה והגיעה לאחת המשרות החזקות והמשפיעות ביותר באירופה ובעולם (והיא רק בת 43). היא עלתה לכותרות אתמול כשבאמצע נאום שנשאה בעקבות הפיגועים הקשים שקרו בבריסל, היא לא יכלה לעצור את הדמעות. הכותרות בתקשורת מיהרו להלל: &quot;בלגיה בוכה כמו [&hellip;]</p>

<p>כולנו הוצפנו מהתמונות של הילדים המתוקים המחופשים למגוון תחפושות (הרוב אלזה וספיידרמן אבל ניחא). בת השנתיים שלי היום הייתה ב3 תחפושות שונות, בהתחלה שמנו את תחפושת הליצן שסבתא קנתה לה, אבל אז היא התעקשה שהיא לא רוצה. אז הורדנו והיא רצתה איזו שמיכי ובובה ואבא שלה אילתר לה מנשא לבובה ועם זה היא התהלכה לרכב לגן. [&hellip;]</p>

<p>יש לי ילדה בת שנתיים ושלושה חודשים שהיא יצור פלאי, שילוב של נינג'ה חסרת פחד עם נסיכה פאשניסטה עקשנית היא אוהבת את כל מה שאני לא. ורוד ונצנצים, נעלי עקב (תודה לסבתא שהביאה לה), מלמלה, גרביונים, שרשראות, ושאר אקססוריז. היא משלבת את זה באהבה לטרקטורים ובכלל לספורט מוטורי (הסרטון האהוב עליה ביוטיוב זה ג'יפ שהופך [&hellip;]</p>

<p>כשהגשם יורד, הוא יורד על כולם שמעתי את המשפט הזה בהודו. בבית יתומים שהקימה אישה ברישיקש. מדי ערב לפני השינה הילדות והילדים מתכנסים יחד, במעגל, בכל הגילאים לשיר שירי אחווה ואהבה. המשפט הזה בשיר נחקק לי &quot;כשהגשם יורד, הוא יורד על כולם&quot;. בתוך כל הדרמה האנושית האישית של כל אחת ואחד מאתנו, יש את הטבע. ולא [&hellip;]</p>

<p>תראו את הסרט 'סופרג'יסטיות' על המאבק לזכות ההצבעה לנשים בבריטניה בתחילת המאה ה20. לא יאומן מה נשים עברו אז, כמה סבל והקרבה היה כרוך במאבק להשגת זכות אלמנטרית כמו הצבעה. מה שלא פחות מדהים הוא עד כמה הנשים האלה נשכחו. שמותיהן לא זכורים כמו מרטין לותר קינג או נלסון מנדלה. אולי כי לנשים יש נטייה [&hellip;]</p>

<p>[fusion_text]יש כל כך הרבה נשים שוות בעולם הזה שעובדות קשה שעושות מלא טוב שעושות חסד לאחרים, למשפחה שלהם אימהות שעבודתן שקופה לגמרי ברגיל עובדות סוציאליות, רופאות, אקטיביסטיות, מורות, אחיות, עורכות דין, מטפלות אלטרנטיביות, מדעניות, לא משנה מה הן נשים שעושות מעל ומעבר בכל מה שלא יעשו. תמיד חלמתי לעשות משהו שיגרום לא/נשים לפרגן לנשים הללו, [&hellip;]</p>

<p>נתקלתי ברעיון של יוזמת 'דבר אלינו' בכמה קבוצות פייסבוק שאני חברה בהן וחשבתי שזה מבריק! זה הרי לא ביג דיל, כולה יום אחד בשנה שכולנו, בחיי היומיום שלנו, ברדיו, באוניברסיטה, בבית הספר, בטלוויזיה, בפייסבוק נדבר בלשון נקבה. זה אקטיביזם וירטואלי במיטבו בעיני. כי מהפעולה הקטנה הזאת יכולה להתפתח מודעות לצורה שבה נשים חיות את חייהן 365 [&hellip;]</p>

<p>חן טל היא אישה מהממת. היא אחת הנשים הכי פרובוקטיביות במדינה וברשתות החברתיות. היא מעלה תמונות שלה בעירום חלקי/מלא, בתנוחות שונות, נועזות מאוד, מה שהפך אותה גם לאושיית רשת עם עשרות אלפי עוקבים. מתוקף כך היא מקבלת עשרות פניות מזעזעות מגברים. תמונות של איברי מין, דיבור מזלזל ומלוכלך. האמונה הרווחת זה שאם אישה מצטלמת/מתלבשת בצורה מסוימת [&hellip;]</p>

<p>כמה קילומטרים מאתנו, נשים ברשות הפלסטינית מצליחות להתברג בתפקידים בכירים ולעשות היסטוריה, ואני כמעט בטוחה שהרוב לא שמעו על זה. הגיע הזמן שתכירו את ארבעת השרות הנפלאות שזו הקדנציה הראשונה שלהן ברשות הפלסטינית: עביר עודה &#8211; שרת הכלכלה הראשונה. בעלת תואר ראשון בחשבונאות ותואר שני במנהל עסקים. פרופ' ח'ולה שח'שיר &#8211; שרת החינוך. בעלת תואר [&hellip;]</p>

<p>&quot;פגשתי היום שלוש תלמידות חמודות שלי בצרכניה המושבית. הן קשקשו איתי קצת, ואחרי שהלכו, שאל אותי בעל הצרכניה בנות כמה הן. הן בכיתה ט', השבתי. האיש, החביב מאוד והמיודד איתי בד&quot;כ, הגיב בזעזוע. &quot;מה זה, הן נראות בנות 17-18!&quot; לקח לי מלא זמן להבין מה הוא רוצה. &quot;ככה זה בגיל הזה&quot;, אמרתי, &quot;חלק מהתלמידים שלי [&hellip;]</p>