נשים

<p>היום בחיפה התקיים יום עיון מרתק בנושא טכנולוגיה מטעם 'אשה לאשה' המשובחות בחיפה (כל מי שלא מכירה, תעשו לעצמכן טובה ותרשמו לניוזלטר, הן מאימהות הפמיניזם כאן בארץ ויש לנו מה ללמוד מהן, אבל הן לא נשמעות מספיק במרחב הווירטואלי ואני מקווה שאחרי הכנס זה ישתנה!) הכנס התחיל בהרצאות קצרות. הראשונה הייתה של הידד ליטמן על פורנוגרפיה פמיניסטית [&hellip;]</p>

<p>ילדתי בבית, מבחינתי זאת הייתה חוויה טרנספורמטיבית משנה חיים זאת הייתה הבחירה שאני הכי שלמה איתה והכי ממליצה עליה וכל כך נמאס לי לגונן על הבחירה הזאת ולהרגיש מאנשים שיקרים לי שאני חסרת אחריות ומסכנת את הילדה שלי ובעיקר תחושה חזקה של זלזול באינטיליגנציה של נשים שבוחרות ללדת בבית. למזלי, אני מוקפת בנשים שבחרו את [&hellip;]</p>

<p>את מכירה את זה שמישהו אומר לך משהו לא נעים וזה כמו חץ מורעל שפוגע לך בלב ומתפשט? והכאב מורגש פיזית הבטן מתכווצת הלב דופק אולי בפרידה רומנטית או וויכוח בעבודה זה לא משנה איפה או איך המילים האלה נחרטות וכל כמה זמן נזכרים בכאב שהתלווה אליהן. אז אני הייתי רוצה לאחל לעצמי לשנה הקרובה [&hellip;]</p>

<p>כמה מדהים זה להסתכל אחורה על השנה ולראות שהצלחת להגשים את רוב מה שרצית ווואו, איזו שנה מטורפת הייתה! אז רגע לפני הרשימה לשנה הבאה, חשוב לי להסתכל אחורה רגע, לפוסט של רשימת החלומות שעשיתי עם פתיחת הבלוג הזה. 10 דברים שרציתי להספיק לעשות השנה ושנכתבו ב21/9/14. 1. להקים בלוג (אם את קוראת את זה [&hellip;]</p>

<p>התחלתי לקרוא ולא יכולתי להפסיק. למרות ששעת לילה מאוחרת ולמרות שיש לי אלף דברים אחרים לעשות, הייתי חייבת לתרגם את זה. עדות בגוף ראשון של אישה שהיא תוצר של גילוי עריות- סבא שלה הוא גם אבא שלה. היא עצמה סבלה מהתעללות מינית כילדה ועדיין במילים שלה תגלו אישה חזקה בטירוף, שהתגברה על התופת ושברה מעגל [&hellip;]</p>

<p>בעקבות הפוסט פורץ הדרך הזה ששותף בדף הפייסבוק של אישווה, מיי-רב חכמוף חברה ואישה שווה במיוחד שלחה לי את הטקסט הזה שכתבה. טקסט ששווה לשתף: &quot;אף פעם לא אהבתי את הבטן שלי, מאז שגיליתי את הגוף שלי, לא אהבתי את הבטן שלי, היא תמיד נראתה לי לא שייכת לגוף שלי, רציתי בטן אחרת. זה מוזר לי [&hellip;]</p>

<p>בתור ילדה חייתי את הניגודים, מצד אחד סבא וסבתא שלי מצד אבא טריפוליטאים דתיים כמה כיף היה להגיע אליהם לשבת ללכת לבית הכנסת להדליק נרות עם סבתא או לחכות בהתרגשות שסבא יחזור מבית הכנסת כדי שנתאסף כולנו לשולחן עד עכשיו חמימות ממלאת אותי רק מהזיכרון המתוק הזה. מהצד השני סבא וסבתא שלי מצד אימא הונגרים [&hellip;]</p>

<p>מודה ומתוודה אני לא חובבת שופינג גדולה גם קניות בסופר זה לא ממש הקאפ אוף טי שלי אבל בלית ברירה יש אילוצים ומגיעים גם לשם. רגע לפני שבת המלכה מגיעות הקניות לשבת ובתור שונאת קניות הקניות האחרונות היו לי ממש כיפיות בגלל שפרשיית הגולדסטאר האחרונה חידדה לי נקודה חשובה (ותודה לחברת הפרסום הסליזית שלהם על [&hellip;]</p>

<p>בסוף שבוע נסעתי ל'לה אינדיגה, פסטיבל האישה הפראית', בהחלטה ספונטנית. פגשתי חברות בהשתלמות, הנושא עלה והחלטנו ללכת יחד לפסטיבל. השארתי את הקטנה עם אבא שלה ויצאנו לרואד טריפ נשי מטורף. 4 חברות משכבר הימים ותינוקת ומילאנו רכב עד אפס מקום. אז איך היה? גדוש! לקט רגעים ותובנות שהייתי שמחה לזכור: 1. ריפוי אמיתי ממכשפה מודרנית יום לפני הפסטיבל [&hellip;]</p>

<p>הקיץ החלטתי להפסיק להסיר שיער כתבתי על זה אפילו פוסט האם הדרך לאהבה עצמית עוברת דרך בית השחי? בהתחלה לא הייתי מסוגלת להביא את עצמי ללכת עם גופיות וכשהלכתי הקול הפנימי שלי לא הפסיק לעבוד &quot;זה נראה נורא אני מגעילה אנשים מה הם בטח חושבים עלי&quot; היה בי פחד פיזי מטורף לעשות את זה פשוט [&hellip;]</p>

<p>שלט חוצות ענק שנתקלתי בו בדרך הביתה שמפרסם חברת בירות (שאני לא אנקוב בשמה) שלט שנתקלות בו נשים וילדות גברים וילדים מסר שמגעיל עד כמה הוא לגיטימי עד כמה רוב מי שעובר על פניו מקבל אותו כעובדה. &quot;ברוך שלא עשני אישה&quot; עוד משפט שנאמר מדי בוקר על ידי גברים רבים מדי במחוזותינו עוד משהו שנתפס [&hellip;]</p>

<p>כפי שניתן לראות מהטבלה (הלקוחה מתוך המאמר 'ייצוג נשים בפוליטיקה: ישראל במבט השוואתי' של המכון הישראלי לדמוקרטיה), עברנו דרך ארוכה בייצוג נשים בפוליטיקה. מימי קום המדינה ועד שנות האלפיים היה ייצוג של פחות מעשרה אחוזים של נשים בכנסת, בתחילת שנות האלפיים הייתה פריצת דרך ראשונה ובה נשים איישו כעשרים מקומות בכנסת הישראלית ובבחירות האחרונות 29 נשים: קצת פחות [&hellip;]</p>

<p>אני משערת שכל אישה שנמצאת בזוגיות ובגיל הפוריות (ולפעמים גם גברים במצב משפחתי תואם) מכירה את זה &#8211; בכל רגע נתון שאת לא בהיריון, או במשכב לידה, עשויה לצוץ השאלה &quot;למה את מחכה?&quot; ולפעמים אפילו &quot;נו&#8230;?&quot; זה לא כל כך משנה אם כבר יש לך ילד.ה, או אפילו שניים. תמיד יהיה מי שיתעניין מתי תיכנסי [&hellip;]</p>

<p>&quot;כל אהבה שהיא תלויה בדבר, בטל דבר, בטלה אהבה. ושאינה תלויה בדבר, אינה בטלה לעולם.&quot; משנה אבות ה טז' אז אני דוחה את הכתיבה של הפוסט הזה כבר יותר מדי זמן כל פעם יש לי משהו יותר חשוב להגיד משהו אחר שצץ ועולה בסדר העדיפויות. הרי הכי קשה זה לכתוב את מה שבאמת מפריע לך [&hellip;]</p>

<p>סתם לא. או עוד לא לפחות. אבל להערכתי (הצנועה) היא גוססת. למה אתן שואלות? תעשו לעצמכן טובה ותראו את המערכון הזה, של ג'ון אוליבר שמציג קומדיה והומור שמשנים תודעה. לגמרי. אחרי שרואים את זה, אי אפשר להסתכל על התחרות הזאת באותה צורה ואכן, בעקבות התוכנית הזאת, בסוף 2014 הודיעו על ביטול החלק של בגדי הים בתחרות. וכדי [&hellip;]</p>

<p>התראיינתי לרדיו ללא הפסקה בתוכנית של גיא זהר, על הפוסט: רוצים לחגוג את חג הגבינות? אני מזמינה אתכם לעשות גבינה מהחלב שלי! מתרגשת לדבר על חלב אם בשידור חי! לכל מי שפיספס אתם מוזמנים להקשיב: לחצו כאן</p>

<p>1. מחזור- אני זוכרת את היום שבו קיבלתי מחזור בפעם הראשונה. הייתי מאלה שקיבלו מאוחר. כולן מסביבי כבר קיבלו ורק אני לא, או כך לפחות זה הרגיש. אז כשנכנסתי לשירותים וגיליתי דם, בנוסף לתחושת ההלם הראשונית, הייתה גם הקלה ושמחה גדולה. ההורים שלי לא היו בבית, אז הלכתי לבד לסופרמרקט ואני זוכרת את תחושת המבוכה מהקופאית [&hellip;]</p>

<p>ימים לא פשוטים לשמאלנית שכמוני 🙂 אי אפשר להתכחש לכך שהמחנה הסוציאל דמוקרטי ספג מפלה, אך על כך בפוסט אחר. מה שהייתי רוצה להתמקד בו זה הגדולה הקיימת במנהיגות נשית דרך 3 דוגמאות מהימים האחרונים: 1. הויתור של ציפי לבני על כס המלכות, אהה סליחה, על הרוטציה יש שיגידו מאוחר מדי, יש שיגידו שכל הקונספט היה [&hellip;]</p>

<p>אני לא יודעת מה יקרה כאן מחרתיים האם הבחירות יביאו איתן את השינוי שכולנו מייחלים לו? (מימין ומשמאל) שינוי בו נרגיש שהנבחרים שלנו עושים למעננו נלחמים לזכויותינו רואים אותנו באמת. אני גם לא יודעת מה נכון אף אחד לא באמת יודע. לפני כל מערכת בחירות אני מזכירה לעצמי שאימא שלי חשבה שהלכה המדינה כשבגין נבחר [&hellip;]</p>

<p>בתור אישה שהייתה המון מחוץ לבית כמורת דרך, את תקופת הקיץ העברתי בעיקר בבתי מלון עם תיירים חמודים, נהגי אוטובוס ומלא שמש. לראשונה נחשפתי לאפליה כלפי נשים בשוק העבודה עם האימהות, בדרך מקרית לחלוטין הגעתי לעבודה מדהימה במשרה מלאה מהבית. כל כך הזדהיתי עם המאמר של קתרין זלסקי שהייתי חייבת לתרגם את זה עבורכן: העתיד [&hellip;]</p>