כל הפוסטים

<p>מודה ומתוודה אני לא חובבת שופינג גדולה גם קניות בסופר זה לא ממש הקאפ אוף טי שלי אבל בלית ברירה יש אילוצים ומגיעים גם לשם. רגע לפני שבת המלכה מגיעות הקניות לשבת ובתור שונאת קניות הקניות האחרונות היו לי ממש כיפיות בגלל שפרשיית הגולדסטאר האחרונה חידדה לי נקודה חשובה (ותודה לחברת הפרסום הסליזית שלהם על [&hellip;]</p>

<p>בשירות הצבאי שלי הייתי מש&quot;קית ת&quot;ש. אני זוכרת את הפליאה שלי מאנשים. איך יכול להיות שמשפחה קשת יום יכולה להגדיל את ההכנסה החודשית אם רק תביא מסמכים, לא מביאה? איך יכול להיות שאני צריכה לרדוף אחריהם? זה לא הגיוני הרי. הם בסך הכל צריכים להביא מסמכים, למלא את הטופס והופ הם מקבלים כסף, אז מה [&hellip;]</p>

<p>ההורים שלי מעולם לא רבו לידי אני לא אומרת את זה כאיזו אידאה אלא כציון עובדה. גם את הפעמים שהם התווכחו אני יכולה לספור על יד אחת. גדלתי בבית שאין דבר כזה לקלל או להעליב או לפגוע זה פשוט לא קיים אם קראתי לאח שלי מניאק אבא שלי היה נוזף בי ושולח אותי לצחצח שיניים. [&hellip;]</p>

<p>בסוף שבוע נסעתי ל'לה אינדיגה, פסטיבל האישה הפראית', בהחלטה ספונטנית. פגשתי חברות בהשתלמות, הנושא עלה והחלטנו ללכת יחד לפסטיבל. השארתי את הקטנה עם אבא שלה ויצאנו לרואד טריפ נשי מטורף. 4 חברות משכבר הימים ותינוקת ומילאנו רכב עד אפס מקום. אז איך היה? גדוש! לקט רגעים ותובנות שהייתי שמחה לזכור: 1. ריפוי אמיתי ממכשפה מודרנית יום לפני הפסטיבל [&hellip;]</p>

<p>הקיץ החלטתי להפסיק להסיר שיער כתבתי על זה אפילו פוסט האם הדרך לאהבה עצמית עוברת דרך בית השחי? בהתחלה לא הייתי מסוגלת להביא את עצמי ללכת עם גופיות וכשהלכתי הקול הפנימי שלי לא הפסיק לעבוד &quot;זה נראה נורא אני מגעילה אנשים מה הם בטח חושבים עלי&quot; היה בי פחד פיזי מטורף לעשות את זה פשוט [&hellip;]</p>

<p>שלט חוצות ענק שנתקלתי בו בדרך הביתה שמפרסם חברת בירות (שאני לא אנקוב בשמה) שלט שנתקלות בו נשים וילדות גברים וילדים מסר שמגעיל עד כמה הוא לגיטימי עד כמה רוב מי שעובר על פניו מקבל אותו כעובדה. &quot;ברוך שלא עשני אישה&quot; עוד משפט שנאמר מדי בוקר על ידי גברים רבים מדי במחוזותינו עוד משהו שנתפס [&hellip;]</p>

<p>נתחיל מהסוף כולם טועים כולם צודקים ו&quot;מהמקום שבו אנו צודקים לא יצמחו לעולם פרחים באביב&quot;. (שיר של יהודה עמיחי שלמדתי בבית הספר בספרות והוא לא פחות מיצירת מופת- לשם הדיון 'התרבותי' קריאה מומלצת!) בחודש שעבר הלכתי עם הקטנה לגן ילדים ליד הבית בשעות אחר הצהריים היו שם עוד שתי אימהות עם ילדים קטנים ושני בנים בגילאי בר [&hellip;]</p>

<p>המהפכה המגדרית לא יכולה לבוא רק מצד נשים. יותר מדי פעמים אני שמה לב כמה אנחנו מדברות בקודים שלנו מפרסמות על אנסים וסוטים, על טוקבקיסטים שוביניסטים, על צרכני פורנו וזנות אנחנו נותנות לזה הרבה זמן מסך משכנעות את המשוכנעות משוכנעות שאנחנו משכנעות אבל הם לא מבינים הם לא מסוגלים להבין זה כמעט לא נגיש עבורם. [&hellip;]</p>

<p>כפי שניתן לראות מהטבלה (הלקוחה מתוך המאמר 'ייצוג נשים בפוליטיקה: ישראל במבט השוואתי' של המכון הישראלי לדמוקרטיה), עברנו דרך ארוכה בייצוג נשים בפוליטיקה. מימי קום המדינה ועד שנות האלפיים היה ייצוג של פחות מעשרה אחוזים של נשים בכנסת, בתחילת שנות האלפיים הייתה פריצת דרך ראשונה ובה נשים איישו כעשרים מקומות בכנסת הישראלית ובבחירות האחרונות 29 נשים: קצת פחות [&hellip;]</p>

<p>אני משערת שכל אישה שנמצאת בזוגיות ובגיל הפוריות (ולפעמים גם גברים במצב משפחתי תואם) מכירה את זה &#8211; בכל רגע נתון שאת לא בהיריון, או במשכב לידה, עשויה לצוץ השאלה &quot;למה את מחכה?&quot; ולפעמים אפילו &quot;נו&#8230;?&quot; זה לא כל כך משנה אם כבר יש לך ילד.ה, או אפילו שניים. תמיד יהיה מי שיתעניין מתי תיכנסי [&hellip;]</p>

<p>&quot;כל אהבה שהיא תלויה בדבר, בטל דבר, בטלה אהבה. ושאינה תלויה בדבר, אינה בטלה לעולם.&quot; משנה אבות ה טז' אז אני דוחה את הכתיבה של הפוסט הזה כבר יותר מדי זמן כל פעם יש לי משהו יותר חשוב להגיד משהו אחר שצץ ועולה בסדר העדיפויות. הרי הכי קשה זה לכתוב את מה שבאמת מפריע לך [&hellip;]</p>

<p>סתם לא. או עוד לא לפחות. אבל להערכתי (הצנועה) היא גוססת. למה אתן שואלות? תעשו לעצמכן טובה ותראו את המערכון הזה, של ג'ון אוליבר שמציג קומדיה והומור שמשנים תודעה. לגמרי. אחרי שרואים את זה, אי אפשר להסתכל על התחרות הזאת באותה צורה ואכן, בעקבות התוכנית הזאת, בסוף 2014 הודיעו על ביטול החלק של בגדי הים בתחרות. וכדי [&hellip;]</p>

<p>התראיינתי לרדיו ללא הפסקה בתוכנית של גיא זהר, על הפוסט: רוצים לחגוג את חג הגבינות? אני מזמינה אתכם לעשות גבינה מהחלב שלי! מתרגשת לדבר על חלב אם בשידור חי! לכל מי שפיספס אתם מוזמנים להקשיב: לחצו כאן</p>

<p>באמת, בלי צחוק. אחת הפעולות השנואות עלי בעולם זה לשאוב חלב אבל בשביל העברת המסר אני מוכנה לשאוב חלב אם טרי, איכותי ובריא. ליטר אם צריך כדי שאתם תהנו מגבינות וגם אולי תבינו על הדרך שחלב לא צומח על עצים. לא קוצרים חלב, זאת לא תנובה של הארץ זה לא פרי האדמה. אני גאה לומר [&hellip;]</p>

<p>1. מחזור- אני זוכרת את היום שבו קיבלתי מחזור בפעם הראשונה. הייתי מאלה שקיבלו מאוחר. כולן מסביבי כבר קיבלו ורק אני לא, או כך לפחות זה הרגיש. אז כשנכנסתי לשירותים וגיליתי דם, בנוסף לתחושת ההלם הראשונית, הייתה גם הקלה ושמחה גדולה. ההורים שלי לא היו בבית, אז הלכתי לבד לסופרמרקט ואני זוכרת את תחושת המבוכה מהקופאית [&hellip;]</p>

<p>ביום הבחירות הלכתי להצביע בבית הורי במבשרת אחרי ההצבעה כל המשפחה המורחבת מצד אבי התכנסה למפגש פסגה נדיר כמו הרבה משפחות בישראל הנטיות הפוליטיות מגוונות מאוד, מליברמן והליכוד ועד העבודה ומרצ. ולמרות שניסינו להימנע, היו פה ושם גם שיחות פוליטיקה אחת מהן נחקקה לי. דיברתי עם בת דודה שלי, שהצביעה ליברמן בבחירות הקודמות והיא אמרה [&hellip;]</p>

<p>ימים לא פשוטים לשמאלנית שכמוני 🙂 אי אפשר להתכחש לכך שהמחנה הסוציאל דמוקרטי ספג מפלה, אך על כך בפוסט אחר. מה שהייתי רוצה להתמקד בו זה הגדולה הקיימת במנהיגות נשית דרך 3 דוגמאות מהימים האחרונים: 1. הויתור של ציפי לבני על כס המלכות, אהה סליחה, על הרוטציה יש שיגידו מאוחר מדי, יש שיגידו שכל הקונספט היה [&hellip;]</p>

<p>אני לא יודעת מה יקרה כאן מחרתיים האם הבחירות יביאו איתן את השינוי שכולנו מייחלים לו? (מימין ומשמאל) שינוי בו נרגיש שהנבחרים שלנו עושים למעננו נלחמים לזכויותינו רואים אותנו באמת. אני גם לא יודעת מה נכון אף אחד לא באמת יודע. לפני כל מערכת בחירות אני מזכירה לעצמי שאימא שלי חשבה שהלכה המדינה כשבגין נבחר [&hellip;]</p>

<p>בתור אישה שהייתה המון מחוץ לבית כמורת דרך, את תקופת הקיץ העברתי בעיקר בבתי מלון עם תיירים חמודים, נהגי אוטובוס ומלא שמש. לראשונה נחשפתי לאפליה כלפי נשים בשוק העבודה עם האימהות, בדרך מקרית לחלוטין הגעתי לעבודה מדהימה במשרה מלאה מהבית. כל כך הזדהיתי עם המאמר של קתרין זלסקי שהייתי חייבת לתרגם את זה עבורכן: העתיד [&hellip;]</p>

<p>בימינו צריך אומץ בשביל לאהוב את עצמך כמה עצוב שזה רחוק מלהיות מובן מאליו שאנחנו אומרים ואהבת לרעך כמוך כלאחר יד אבל שוכחים לאהוב את עצמנו ולא באמת אוהבים אחרים. זה כמעט כינוי גנאי היא אוהבת את עצמה איך היא מעיזה? לאהוב את עצמה איך היא מעיזה להרגיש ראויה לאהבה? ככה מתחיל הלופ המחזורי והאין [&hellip;]</p>